Tres bien ensemble

כינוי:

בת: 37

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

טבעת שלי

10/2009

שום מוזיקה לא עושה אותי שמחה

(אני ארחם על עצמי לשתי דקות ואפסיק.) אלא אם כן אני כבר שמחה מלכתחילה. הוחזרתי בעל כורחי לכיתה יב', השנה שבה רוב הזמן היו תקועות לי דמעות בגרון. (בגלל שאני לא מספיק טובה. בגלל שאני לא מספיק יפה, לא מספיק רזה, לא מספיק חכמה ומצחיקה, בגלל שאני יותר-מדי-בדברים-מסויימים ולא היה לאידיוט הזה מספיק מקום גם בשבילי.) הייתי שמחה ומצחיקה כהרגלי ואף אחד לא ידע מה באמת קורה לי בראש עד שסיימתי עם התיכון והתרחקתי מאנשים מסויימים והתחלתי את החיים החדשים והנהדרים שלי. ונשארו איתי מאז רק אלה שאני אוהבת באמת, ואלה שרוצים להישאר איתי בכל המסגרות שלי, בכל המצבים שלי. פתאום מצאתי את עצמי עומדת להתחיל לבכות בגלל זכרונות עמומים מלפני שנתיים וחצי, מי צריך את זה? מזל שעצרתי את זה בזמן, אבל אין לי מוזיקה שתעשה לי עכשיו לשכוח.

נכתב על ידי , 24/10/2009 14:07 בקטגוריות פסימי
14 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ocgcdld ב-13/12/2014 10:40

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

33,549

הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMichelle, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Michelle, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה