| 12/2009
רשימת ציוד
על השולחן: הטלפון של הבית, הטלפון הפרטי שלי, שבעה ימים של היום ושבעה ימים של שבוע שעבר, צעיף חורפי מאוד, שני סוגים של תרופות שאני צריכה לקחת בימים אלו, מצלמה, שרשרת של אמא שלי, עטים, יומן שהתעקשתי לשייך לעצמי למרות שבתקופה הזאת הדבר האחרון שאני צריכה זה יומן (אבל אני לא אוכל לעולם כנראה להיפטר מההרגל של סדר וזיכרון חולני בפרטים קטנים ומיותרים, במקום בתמונה הכוללת, כמה דפים שקשורים לחשבון בנק, (חשבון בנק? אני? לא תודה, בבקשה קחו את זה ממני), כמה קשקושים של שומרי משקל, שתי מפות טיולים לשני אזורים שונים, שבשניהם לא טיילתי בחופש הזה.
מעל השולחן: פוסטר של הביטלס, תמונה מאחד הטיולים היותר טובים שהיו לנו שהדפסתי בשחור לבן, ברכת יומולדת צבעונית ושמחה מיהלי, כרטיסים להצגת תאטרון ולפסטיבל אינדי נגב, הזמנה לתערוכה במוזאון, כמה שירים שהמדריכה שלי מכיתה יא' חילקה לנו, רשימת ספרים, כמה תמונות מהשנת-שירות, תמונה שלי ושל יהלי מטיול שנתי בכיתה ז', ספח קנייה בסטימצקי, רשימת מקומות לטייל בהם, שוב משהו מהבנק, וזהו.
על המדף: המון ספרים שעוד אפשר וצריך לקרוא, יומנים מתקופת הבי"ס, קופסאת עטים ועפרונות, כמה דיסקים, כמה קלסרים של אמא, תיק שורש עם דברים שעוברים איתי כל שבוע מהבית-לצבא-וחזרה-הביתה, קופסא עם קרמים ודברים של בנות, קופסת חרוזים מכיתה ו', תמונה גדולה של אבי רואוד, שחמט, קלסרים ומחברות משנות ההדרכה, מחליק שיער, קופסאות עמוסות בשטויות שאף אחד לא נוגע בהן שנים, (ואז כשעוברים על הכל פעם בשנה מתפלאים מה זה עוד עושה פה וזורקים חצי אחרי ששוקעים בזכרונות ישנים), חוגר, משקפי שמש, שעון מעורר, מזכרות שקיבלתי מהודו, לונדון וג'מייקה (אז אני בעד או נגד מזכרות בסוף?), אטמי אוזניים, משקולות ידיים, תיקייה עם מסמכים (שלי!) מסודרים לפי נושאים, תמונות ישנות מאוד, ערכת תפירה.
ליד המיטה: (מסתבר שקוראים לזה-) לאקי במבוק, "מה איכפת לציפור" של חנוך לוין שגנבתי לחברה והגיע הזמן שאחזיר, אחת המחברות שלי, הספר הנוכחי, החדש של אסף אבידן, תחתונים חדשים שאמא קנתה ומגיעים בקופסא, מחברת ציטוטים, כמה גזירי עיתון ששמרתי, כמה ספרים שצריך לסיים. (ולהחזיר חלק מהם)
בתוך הראש: דיברתי איתו על הטיול, עשיתי את זה, (למה לא?) אז עכשיו אני אצא איתו לטיול. ומי יודע מה יהיה, וזה בסדר. מסתבר שאתמול אחרי התכתבות ארוכה שלחתי לו הודעה "בא לי כבר!" (עם סימן קריאה והכל..) אבל התכוונתי לטיול, בחיי. אורן (חבר טוב שלו) היה אצלי ואכל מרק כשהחלה ההתכתבות, ויותר מאוחר הוא שלח לי הודעה כדי לדווח שהוא היה מבסוט.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
