Tres bien ensemble

כינוי:

בת: 37

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

3/2010

לא יודעת
נראה כאילו אף אחד אף פעם לא אהב אותי ככה
חדש לי כל הקטע הזה
הנגיעות והלחישות והדיבורים והשיחות האלה אל תוך הלילה אל תוך המיטה שלו אל תוך שנינו

וכל המחמאות האלה.. מה עושים עם זה?

טיול מטורף ארוך ואדיר עומד לפני, אני מתרגשת נורא.
יש לי הרבה תוכניות. אבל מרובן אני רוצה לנוח.
אני רוצה: כן לסמן וי על דברים, זאת אומרת, לספק אנשים, שלא יכעסו, שלא יתגעגעו וירגישו מוזנחים,
אבל גם לשכוח מהכל וכולם, ולהיות קצת לבד ולנוח. בעיקר, כשיש תקופה עמוסה שחייבים כל הזמן להיות במרדף אחרי הזמן ואחרי הזנב של עצמנו, דווקא אז לדעת שאני עוצרת הכל ושותקת בפינה לבד.
וכמובן שזה לא אפשרי,
אז אני זורמת
עם הכל.

1. לא לאבד את השלווה
2. לא לבקר הכל וגם לא לנסות להבין הכל
3. לא לפחד לאבד. אם מאבדים אז מאבדים, זמן, חברים, כסף, בחור, הכל עובר.
4. לא לפחד להיאבד.

נכתב על ידי , 31/3/2010 05:16 בקטגוריות החלטות, אהבה ויחסים, רגעים מהחופש
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

33,549

הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMichelle, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Michelle, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה