Tres bien ensemble
|
| 12/2010
אחד בינוני יש כאן יותר מדי מילים. וכשאני לא כאן אז אני לומדת, קבורה תחת ערימות של דפים וספרים וכרטיסיות ועליהן יותר מדי מילים. ואני מפחדת לתת להתאבדויות לגיטימציה. אני צריכה שיהיה לי עם מי לדבר על חוסר ההגיון שבעולם ובחיים. וגם, אני זוכרת שיהלי פעם אמרה שהיא ריאלית ומאוד אוהבת שלדברים יש תשובה מוחלטת, תוצאה מסויימת. בלי להתפלסף, בלי להשאיר מקום לויכוח. ואני חשבתי שאני אוהבת בדיוק להיפך, להתבונן על הדברים ולהפוך אותם ולסובב ולסחוט מהם כל טיפה של מציאות, ולנשום את השאלות שלי החוצה ולחפש להן תשובות. אבל אני פחדנית. חלפו לכל הפחות שישה חודשים ואני תוהה עד כמה אני אוהבת להסתבך ולשאול, אולי אני כבר לא, אולי התעייפתי. פתאום אני מרגישה ממש חזק את הרצון שהכל יהיה פשוט, נקי, בלי שאלות, תשובה אחת ודי.
| |
|