(יש שיחלקו עליך, יש שירימו גבה בפליאה)
אז הנה למשל משהו, שאתה עדיין לא יודע. אני מאוד אוהבת לכתוב. לכתוב לעצמי, לכתוב בבלוג, כן בלוג. אני. והסיבה שאני מאוד אוהבת לכתוב, היא כי זה מנקה אותי כמעט לגמרי, אני יכולה להוציא הכל, הכי אמיתי שיש, ויש לי הבטחה שאף אחד בעצם לא רואה את זה חוץ ממני. (אף אחד לא רצוי, בכל אופן) וחוץ מזה, אני אוהבת להרגיש (אתה לא יכול להאשים אותי) והכתיבה היא אולי דרך טובה לנקז דברים שמרגישים, ודברים שחושבים, בלי לעשות מהם יותר מדי דרמה מחוץ לדפי מחברת או דפי מחשב.
הנה משהו שאני כותבת רק לך, שתדע שאחד הרגעים הטובים שלנו לדעתי, ואתה תופתע, זה במיטה שלך באמצע הלילה ההוא שלא נרדמתי כי בכיתי ודאגתי, והערתי אותך, וכמעט בלחישה הרגעת אותי וחיבקת. היום בצהריים השורות נכתבו לי בראש בצורה ממש חיה וברורה ועכשיו המילים מתערבבות לי. אני רוצה להגיד שאני אוהבת את הרפורמה החדשה בקשר שלנו, אני חושבת שהיא טובה לנו. וכשאני אומרת שהיא טובה לנו אני מתכוונת שהיא טובה לי - כי אולי זה יתן לי את האפשרות להמשיך להנות בלי להיפגע כשנשְׂים לזה סוף. והכי אני רוצה: שלא תילחץ, אני רוצה שתפסיק לחשוב על מה שאנשים מסביב אומרים או סבורים או בטוחים, אני מאמינה שאתה יודע הכי טוב מה טוב לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
