Tres bien ensemble
|
| 4/2008
03:30
חזרתי.
אני לא יכולה עם זה ש
כשאתה נשאר לבד באוטו אין דבר יותר עצוב מלשמוע מוזיקה, זה פשוט עולם אחר
היה מדהים היום.
היה
מדהים ועצרתי את המחשבות, פשוט הנחתי אותן בצד בלי לשים לב אפילו, אבל
ברגע שהאוטו התרוקן מאנשים הכל חזר אלי בבום והתחלתי לשקול ולתהות ולשאול.
מה עושים מכאן? אתה קיים בשביל להעמיד אותי במצבים האלה. אני בסך הכל רוצה
לגור יותר קרוב אליך. אני בסך הכל רוצה..
בהתחלה
דיברת עם מעשים במקום עם מילים
עכשיו אתה אומר לי שאתה מתגעגע אלי במילים אחרות, כתובות
אני רוצה לשמוע,
אני רוצה שילוב של הכל ביחד.
למה שלא, נגיד, אני אראה אותך בשבוע הבא. ואתה תשלב הרבה דברים שעשית או אמרת או כתבת וזה יהיה פשוט, מתאים.
(יש לי הרבה החלטות שאני צריכה לקבל ואני ממש רוצה שאתה תהיה חלק מהתוצאה הסופית שלהן, תפסיק לעשות בעיות.)
"זה
היה כמה שבועות אחרי שהתחלנו לצאת, ורציתי להראות לה שחיפה זה לא מה שהיא
חושבת, אז שיכנעתי אותה לקחת יום חופש, ונסענו צפונה, צפונה, ובעתלית
פניתי ימינה, כדי שהכניסה הראשונה שלנו לעיר תהיה בדרך המתפתלת, המיוערת,
של בית אורן, והיא אמרה, וואו, ממש חוץ לארץ פה, ואני אמרתי, חכי, עוד לא
ראית כלום" (אשכול נבו, תמשיך לכתוב בבקשה)
04:20
ההחלטות האלה-מישהי בתוכי אומרת לי שאני רוצה לשתף אותך ולשמוע את דעתך. בהכל, על הכל, ושתחבק אותי ממש חזק תוך כדי. אבל אני שותקת אליך, ועייפה מדי כדי לשנות את זה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
