"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

סוף סוף הגיע סוף השבוע ואין יותר שמחה ממני! הזדמנות להנות קצת ולנוח מכל דבר שהוא.

זוכרים שאמרתי שאני מרגישה רע בקשר לשקר שאמרתי לבחור מהים? אז אני כבר לא מרגישה ככה כי הוא כל כך מעצבן. יום אחרי כתיבת הפוסט הוא התקשר אלי ובמשך רבע שעה ניסה לשכנע אותי שוב להיפגש איתו וניסה לסדר לי את הלו"ז ואני שונאת שאנשים מנסים לעשות דברים כאלה. בייחוד אנשים שאני לא מכירה. ככל שהיחה נמשכה כבר התחלתי לזרוק את הנימוסים לפח ולדבר בטון קצת יותר ישיר ותקיף. כי ראבק. רד ממני. אחרי 15 דקות שהרגישו כמו נצח הוא ירד ממני ואני הייתי קרובה ללנתק לו בפנים.

בכל אופן יום חמישי היה אחלה, היינו ביום ספורט שבו לא עשיתי יותר מידי ספורט. בעיקר ישבתי על גדות הירקון ושמעתי מרחוק נגינת פסנתר שהייתי בטוחה שמישהו שם מהפלאפון ואז כשהזזתי את הראש לראות מה יש מאחורי העץ גיליתי שזה היה פסנתר עם איש מנגן עליו. ראיתי יותר מאוחר באוטובוס שלט שמפוזרים בתל אביב כמה עמדות כאלה. ואני פשוט חשבתי שלא שתיתי מספיק ושהתחלתי להזות.

בערב הלכתי לזומבה והיה ממש כיף עד הכמה דקות האחרונות. בשיר הלפני אחרון פתאום היה לי קריק מוזר בברך הרגישה שלי והכאב היה כאילו מישהו הרגע חתך לי את הברך בבשר החי. דידיתי הביתה וכאב לי, אבל עם הזמן זה רק גבר עד שעכשיו אני צולעת קצת וכואב לי כל כך על כל צעד. נניח ראיתי שש מדרגות ובאות לא ידעתי איך אני אעבור אותן. זה כל כך נורא בעיניי. אני לא רוצה שהמצב יחמיר ואני אהיה כמו אמא שלי, שמוותרת על מלא מקומות כי היא לא יכולה בגלל הברכיים, שרואה שלוש מדרגות וזו בעיה בשבילה. אני לא רוצה לסבול מכאבים כאלה. וגם סעמק! עד שאני מוצאת ספורט שאני אוהבת ושכיף לי לעשות ושיעזור לי לרדת במשקל אני חוטפת את החרא הזה בברך ויש לי תור לרופא רק בחמישי והוא ייתן לי הפניה ועד שאגיע לאורטופד יעבור לפחות חודש.

היום בבוקר גם כאב לי אבל בכל זאת יצאתי עם אמא קצת להתאוורר ולשתות קפה. תכננו גם לקנות חזיות כי מזמן לא קניתי וזה כיף לקנות חדשות. בסוף יצא שקניתי כל כך הרבה דברים -__-" מצאתי תלוש בעיתון לשפתון שאני אוהבת במקום ב90 ש"ח ליחידה ב25 ש"ח. קניתי שניים. אח"כ קניתי שני זוגות נעלי עקב חדשות. גם כי נמאס לי לקנות סתם נעליים בTO GO שלא שוות שום דבר. רציתי משהוא איכותי יותר, נוח, ונשאר ליותר זמן. למשל, יש לי נעליים מאלדו שאצלי כבר 4 שנים וחרשתי להן את הצורה אבל הן עדיין נראות כמו חדשות מצאתי גם סוף סוף מכנס קצר שחור וחולצה כמו שרצית, וגם שתי חזיות  גם עשיתי גבות בפעם הראשונה בחיי והיה ממש נחמד .

בדרך לאוטו חברה שלי התקשרה בוכה אז החלטתי שאני אבוא אליה היא סיפרה לי משהו שקורה במשפחה שלה. אני מעדיפה לא כל כך לכתוב על זה כאן. זה לא משהו נורא זה פשוט מוזר. אז באתי אליה ודיברנו והחלטתי לנצל איתה את הנקודות שיש לי במסעדה שאני ממש אוהבת. כך יצא שאכלנו הרבה ושילמנו רק עשרה שקלים. ראיתי שמצב הרוח שלה ממש השתפר ושמחתי על זה.

בדרך חזור, כשהייתה אחלה מוזיקה ושמש בשמיים, וחום נעים כזה של קיץ פשוט נפלט לי מהפה "כמה כיף לחיות". ולא אמרתי את המשפט הזה כבר דיי הרבה זמן. באמת שאני שמחה כרגע. אין משהו שאני רוצה לבקש עוד.

בדיוק אמרתי את המשפט והזזתי את הרגל ושוב כאב חתך אותי, אבל אני עדיין לא מסתייגת ממה שאמרתי. הלוואי רק שהעניין עם הברך יסתדר כי אני מרגישה קצת נכה.

וכמה תמונות של מה שקניתי:

השכנה שלי מקנדה הביאה לי את הבגדים האלה. יש לי הרבה בגדים מקנדה יחסית למישהי שאף פעם לא הייתה שם. ואלו הנעליים השניות

זה המכנסון החדש, למרות שפחות רואים אותו כאן

ויותר בזמן הקרוב אני לא קונה שום דבר חדש :P מבטיחה

וכרגע אני עדיין מתלבטת אם לצאת עם חברות או להישאר בבית ולקרוא

שבת שלום לכם,

הסוחרת מונציה,

שמודה בקול: אני כנראה אוהבת שופינג -__-"

ושיר שיעשה לכם טוב :

ושיר לאוהבי הנעליים,כמוני: