"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

לחיילים. ההמשך של הכותבת היא "לחיילים". וגם מי שאחרי וגם מי שלפני שירותו הצבאי יודע על איזו אות אני מדברת: ג'. ה-ג'.

אישית זיופי גימלים וחתירה לת"ש קצת דוחים אותי. כשאנשים באים אלי ומספרים לי בגאווה שהם עבדו על הרופא והוציאו מליון גימלים או שהם השיגו כך וכך וכביכול דפקו את המערכת. זה דוחה אותי. מבחינתם הם השיגו את הבלתי מושג מבחינתי הבלתי מושג הוא קצת ילדותי. אבל לא כולם חושבים כמוני, ויש כאלה שבאמת לא מסתדרים עם המסגרת הצבאית.

בכל אופן, גם אני היום הקצנתי את התסמינים שלי בשביל לקבל גימל. קמתי בבוקר והרגשתי על הפנים, אין לי מושג איך עברתי את הנסיעה מבלי להקיא ושכבתי בלשכה כמו מתה. התסמינים שלי לא באמת היו מביאים לי יום מנוחה, כאבי בטן ובחילות זה נסבל מבחינת הרופא הצבאי. ואז אתה מוצא את עצמך חסר אונים בבסיס, סובל ולא יעיל. הייתי אמורה לצאת מוקדם יותר לשליחות ללשכה אחרת וכתוצאה מכך ללכת הביתה מוקדם, בסוף זה התבטל אז הלכתי לרופא היחידה והחלטתי להקצין מעט. קיבלתי גימל אחד למחר ויצאתי מהרופא שמחה. כאילו הצדק נעשה, ואני לא חייבת להיות על ערש דווי כדי לנוח בבית כשקצת לא מרגישים טוב.

אני כבר מרגישה דיי אחלה, מידי פעם פה ושם מתכווצת לי הבטן או יש לי בחילה, כנראה וירוס, אבל זה יעבור. ומחר אני נשארת בבית לבדי כמו הימים הטובים של האזרחות :) אני אקום בשמונה וחצי-תשע, כשיש אור נעים בבית ואכין ארוחת בוקר טעימה מול סרט יפה, אשלים קצת מידע פה בישראבלוג, אמשיך לקרוא את הספר, ובערב, בתקווה שארגיש לגמרי טוב אלך לזומבה.

זה גימל כיפי, כשפשוט נשארים בבית לנוח ולא כמעט מתים כמו הגימלים הקודמים שלי *שאגב, היו בתחילת מרץ, והייתי עם 40 מעלות חום וכאבו לי העינים באופן שלא יכולתי לראות כלום במשך שבוע, הייתי ערה 4 שעות ביום וישנתי 20 שעות. מזעזע*

שיהיה לכם ערב מעולה, אני הלכתי להמשיך לקרוא *ואגב, מי שיקרא את הספר שאני קוראת עכשיו - "רומן וינאי" יהיה ממש מוכן לפסיכומטרי מבחינת אוצר מילים. מילים כמו פוזמק, דיוטה, הלה, אנפילאות, מעורטל, טס וכולי...*

עריכה 23:35

ביצעתי לפני כמה דקות את השיחה הראשונה שלי למלון בחו"ל וכשביקשתי בקבלה לדבר עם חדר מספר ככה וככה זה כל כך עשה לי חשק לטוס כבר. יש עוד כל כך הרבה זמן. את העשרה חודשים של הצבא ואחריהם לקרוע את עצמי בעבודה בשביל סכום כסף שיספיק לי לשלושה שבועות-חודש באיזשהי מדינה באירופה. אבל מותר לחלום חלומות בשפה זרה ;)

אוף יש כל כך הרבה ידע בעולם! עצוב לי שאני יכולה להיות במירוץ תמידי אחרי ידע ועדיין לא לדעת הכל. בכל אופן החלטתי שבהמשך השירות הצבאי שלי שבו אני תקועה והולכת במקום, אני אעשיר את עצמי בכמה שיותר ידע שאוכל.כרגע אני לומדת סלסה שזו סוג של מיומנות, עושה ספורט, וקוראת הרבה ספרי סיפורת בעיקר. אבל התחלתי גם קצת לקרוא ספרי עיון, כדוגמאת ספר האומנות שקניתי יחסית ממזמן ועומד אצלי לראווה על השולחן. הוא גם באנגלית וזה אחלה תרגול של השפה. התפלאתי כמה בקלות קראתי עכשיו כ15 עמודים. ואולי לא הבנתי את כל המילים, אני גם חלודה וגם לא יודעת עוד הרבה מילים מסובכות באנגלית, אבל עם התרגול בא השיפור.

בכלל חשבתי על מיזם קטן עבורי.בימי שישי פנויים, בבוקר ללכת לסיפרייה לשעתיים-שלוש ולחקור על נושא מסויים. זה יכול להיות כל נושא. אמנות, ספרות, ביוגרפיות, מוזיקה, מלחמות כל מה שיבוא לי וכמובן ביותר ספציפי למשל יום אחד ללמוד על מלחמת העצמאות, יום אחד על ואן גוך ויום אחר על תולדות הג'אז. כל מיני נושאים שבסה"כ מאוד מעניינים אותי ויעשירו את עולמי.

נראה איך זה יעבוד, אם בכלל. אבל זה נשמע לי מתאים ומהנה. :)