כל היום התהלכתי בתחושה של שבת רגילה ושמחר צבא, אבל לא! מחר אני בחופש :) אז זה יוצא מושלם, כי יש לי עדיין את התחושה שמחר אקום בחמש וחצי בבוקר, אתארגן ואלך לצבא. זה כל כך נחמד שזה לא באמת יקרה :)
בכל אופן, סוף השבוע עבר לי כל כך בנעימים.
בחמישי בערב אני ואחותי סוף סוף יכולנו להזמין את בן דוד שלי למסעדה לכבוד היומולדת שלו, שכבר עברה מלפני כמעט חודש. היה כיף ומשעשע ממש. חזרנו הביתה והמשכתי לקרוא את הספר המדהים שאני קוראת עכשיו. זה סופי, קרלוס רואיס סאפון הוא אחד מהפייבוריטים שלי אם לא ה-פייבוריט. מהרגע שפתחתי כל אחד מהספרים שלו האף שלי נשאר תקוע בהם עד שסיימתי. אני מתמכרת לאפלוליות שיש שם ומדמיינת לי את ברצלונה בלילות גשומים כשמסוכן קצת ללכת ברחוב. ויש שם מתח, ויש שם הפתעה, ויש שם אהבה יפה, יש תיאורי רקע. יש בזה את האלמנט שישאיר אותי בסיפור ועוד פעורת פה מידי פעם. הלכתי לישון בשתיים ולמרות שכיוונתי שעון לעשר בבוקר כי אמרתי שאתפנק קצת בשינה, התעוררתי ביום שישי לבוקר ממש נפלא בשמונה בבוקר.
נהנתי מבוקר שקט, ספר, קפה - להישאר בפיג'מה בבוקר זה אחד הדברים האהובים עלי. וכשאני קמה מוקדם, מסופקת לחלוטין מהשינה ויודעת שלא רק שכל היום לפני - סופ"ש שלם לפני, זה מרגיש נפלא :)
הלכתי לבוסה והכנו שם פנקייקים לארוחת בוקר. שליש היו רגילים, לשליש הוספנו פיצפוצי שוקולד שגירדנו ושליש עם קינמון - השליש הזה הוא האהוב עלי. אני מטורפת על קינמון, ולשים את זה בפנקייק הייתה החלטה טובה :) על הפנקייקים מרחנו או נוטלה, או ריבת חלב או מייפל ושמנו שברי אגוזים. זה היה מדהים. אחרי זה התעטפנו בשמיכה וישבנו מול הטלוויזיה לראות את "העדינות". פחות אהבתי את הסרט, כיאה כמעט לכל עלילה שקודם תקרא את הספר ואחר כך תצפה בסרט. אבל היו קטנים שהקסימו אותי, כמעט כמו בספר עצמו :) אחרי הסרט התנחלתי לה קצת בחדר וציירתי לה פרח נוסף בקיר הפרחים שהיא כל פעם מציירת לעצמה.
בערב כבר הלכתי לחברה שעוברת איתי הכל בחיים. חגגנו יומולדת לחברה אחרת בחבורה והיה ממש ממש כיף ^^ אפשר לסווג אותו בעיקר כערב בנות. דבר שאני אוהבת נורא בחבורה הזאת זה שנפגשים איזה שמונה אנשים וכל פעם מישהו אחר מספר על איזשהי חוויה שהייתה לו וכולם מביעים עמדה וצוחקים על הכל וזה כל כך כל כך נחמד :) הייתה גם שיחת סקס ממש טובה וממש מפורטת. בדרך כלל אני דיי פתוחה בלדבר על הנושאים האלה עם החברות שלי, אבל אף פעם לא בכזה פירוט. לא דיברתי על זה ככה עם הבנות האלה, וזה היה סוג של משחרר לדבר על הדברים האלה. למשל כל עניין הלעשות לעצמך ביד, גיליתי שגם שתי חברות שלי עושות את זה. ופתאום כשזה לא סוג של סוד שלא סיפרתי או שיתפתי כל כך בנושא הזה, זה כל כך לגיטימי וטוב ומשוחרר :) באיזשהו שלב זה הגיע משיחת סקס לזה שאיפרתי שתי חברות ולימדתי אותן שיטת איפור ממש טובה, והן יצאו ממש יפות ^^
חזרתי בשתיים הבייתה, אחרי שתי כוסות למברוסקו וכוס בירה *כמה זמן לא שתיתי! גאד זה הרגש כל כך טוב!*. נשארתי ערה עד ארבע בבוקר, כמו שאני אוהבת, וקראתי לי והיה נפלא. אחד הדברים שאני גם מאוד אוהבת זה לחזור מיציאה מאוחר ולהישאר ערה עוד קצת כדי לקרוא. ואז עוד לקום דיי מוקדם בבוקר. לא צריכה הרבה שעות שינה, זה מעולה ככה :)
היום לא עשיתי כמעט כלום והיום פשוט חלף לו. בעיקר דיברתי עם יוהן, קניתי שפתון מהמם בסופרפארם *שבאמת נשאר מלא שעת! שמתי אותו לפני ארוחת צהריים- אכלתי, שתיתי, עשיתי הליכה של שעה ורבע, התקלחתי והוא עדיין עלי! זאת אומרת שאוכל לשים אותו ולהתנשק ולעשות סקס *שיקרה כבר אהאהאה* ועדיין להישאר עם פיגמנטים על השפתיים. מה גם שהשפתיים לא דביקות או משהו, הן מרגישות טבעיות ורכות ונעימות כרגיל*, ונחשו מה עוד עשיתי - כמובן, ברצלונה האפלה והגשומה של 1958..תודה לך קרלוס.
נורא בא לי לכתוב לסופר הזה מכתב. אבל זה יהיה פתטי. אני לא מכירה אותו, והוא בטוח מקבל מלא מכתבים והכל, אז אני לא אהיה מיוחדת או משהו. אבל כל כך בא לי לכתוב לו מכתב ופשוט לשלוח. אולי זה כן איכשהו יגיע אליו, אולי זה כן ירגש אותו איכשהו. יש לכם מושג איך אפשר לעשות את זה? אפילו לשלוח להוצאה לאור בספרד שהוא הוציא דרכו את הספרים שלו. אבל גאד, איך אני אדע את זה?
ובנוגע לבחורצ'יק אני חושבת שהבנתי כבר לאן זה מוביל - אז למרות הפוטנציאל העצום שהיה לזה, ושהייתי מוכנה לאזור אומץ ולנשק אותו, ושהרגשתי שאני היוזמת העיקרית כי הוא ממש ביישן - אני חושבת שזה מוביל אל הכלום. אולי זה לא רק הביישנות, אולי פשוט ירד לו ממני. קורה. למרות שהוא לא הפיל אותי מהרגליים זה מבאס קצת שלמישהו יורד ממך. אבל בסדר, לא נורא לי בכלל. אני אומרת את זה כי הוא באמת בקושי מתחיל שיחות. וכשאני אומרת שיחות אני מתכוונת אסאמאסים. הפעם האחרונה שהסתמסנו הייתה בשלישי ושוב, אני יזמתי את זה. זה קצת מוזר לי כי זה היה נורא מטעה. לא רק אני חשבתי שזה מתקדם לכיוון טוב, גם אתם, וגם החברים שלי. אחרי כל מפגש חזרתי דיי מחוייכת והוא דאג לציין לא פעם אחת כמה הוא נהנה. והוא כן החמיא לי דיי הרבה והכל. אז זה מוזר לי שפתאום הוא פשוט התרחק.
עכשיו אני עומדת בפני הדילמה של מה לעשות אם הוא כן פתאום ישלח הודעה וירצה להיפגש. אני קצת, איך להגיד את זה..לא פגועה..איזשהי מילה שהיא קצת פחות מפגועה, כי הוא לא יכול לשחק בי ורגע אחד להיות בעניין, אחרי זה להעלם לשבועיים ופתאום להביע עניין. ומצד שני, כן כי זה לזרום עם החיים והפגישות איתו היו טובות. אז אני לא יודעת מה לעשות.
בכל מקרה, אני אחזור לי לסיים את הספר הערב. אני עוד מתלבטת נורא מה להתחיל אחריו. האפשרויות שבינתיים נראות לי הן: סקס והעיר הגדולה, נשים קטנות, אנה קארנינה, אלגנטיות של קיפוד או החצי השני של הלילה. עוד לא החלטתי מה מבינהם להתחיל, אבל כל אלה ממש קורצים לי כרגע :)
אז שיהיה לכם לילה טוב,
ואני פשוט מתה על הפסקול של אמילי, אני שומעת את זה שוב ושוב ושוב וכבר מזמזמת את המנגינה ונהנת כל כך. עד כדי כך שהחלטתי שאני לא רוצה לשתף את זה כל פוסט אלא אני פשוט אמצא דרך לשים את זה ברשימות. אתם יודעים איך?
רק עכשיו שמתי לב שיש לבלוג הזה כבר 50 קוראים ו21 מנויים במייל. וואו. זה כל כך מוזר, יש לי בלוג מגיל 12, כבר שמונה שנים, ועדיין לא התרגלתי לרעיון שמישהו באמת קורא אותי XD
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הסוחרת מונציה
