זרועות פרוסות לצדדים
ושמלה שבקושי מרגישים על הגוף
צחוק מתגלגל עד כדי טירוף
ושמש
שמיכה כבדה מלמעלה
מליון כריות רכות מכל הצדדים
תה צמחים בין כפות הידיים
משקפיים עם מסגרת שחורה
וטיפות מתאספות על החלון הקר
ומעונן
יש רגעים שאני ניזונה מאנרגיות של אנשים ומהדברים שהם משדרים
עוד הרבה לפני שהצלחתי לתרגם למילים מה זה בדיוק.
יש אנשים שהרגיעו אותי כשהייתי לחוצה
והם בכלל לא יודעים את זה.
הייתי רוצה להצליח להגיד לכל אלה תודה
לבחור מהדוכן
לשיננית במרפאה
לבחורה בדואר
ללקוח הנחמד
לבחורה מחנות הספרים ליד
לכל כך הרבה שכבר קשה לי לזכור.
אז רק רציתי לחדד שלכל מעשה שלכם יש השפעה על הסביבה
כי אנחנו יצורים חברתיים ואנחנו חיים ביחד.
יש מצב שהרגע עזרתם למישהי חרדה
יש מצב שהרגע השפעתם על המחשבה של מישהו מדוכא
יש מצב שהענקתם השראה
יש מצב שהיוויתם מודל לחיקוי
אז בחיאת תהיו נחמדים לאנשים סביבכם
זה יכול לעשות את העולם לכל כך יותר טוב.
אני רוצה להשתחרר
מכל הכבלים שכרוכים סביבי
ומושכים אותי למטה
אני רוצה להיות זאת
מארבעת השורות הראשונות
של הפוסט
זה לא קרה לי עד היום בכלל,
אבל התחברתי לשיר של ישי לוי *מארח את מוש בן ארי*.
זה פתאום התחיל ברדיו וזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה
המילים פשוט נגעו בי.
"הימים עוברים והלילה לא נותן בי מנוחה
על פנייך שוב זולגת דמעה
את כל כך קרובה לליבי וכה רחוקה
אוי יפה, אור פנייך שנותן לי תקווה
במגע שלך יש אמונה
שלוקחת אותי לעצמי על כנפיים
עוד היום
אני אלמד טיפה יותר להיות חבר
אמלא את כל מה שחסר בליבך
עוד היום אני אלחם בעומקם של יצריי
אנצח בשבילך עד שתגידי די "
https://www.youtube.com/watch?v=Quc0aIs6aCY
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הסוחרת מונציה