המסע של מילי

אני מצטערת לומר, מצטערת לומר, ללאלאלא אני בכלל לא מצטערת, אני שמחה, אני מאושרת, אני במצב מעולה לומר שיש לי חברות כלבות.

זה לא משנה מה הן עשו, זה לא משנה מה כבר קרה, זה פשוט שחבורה שלמה של חברות יכולה לבגוד ככה בכולם .

חברות זונות . אני שונאת אותן .

שילכו לאכול בונזו מצדי . כלבות .

זהו סופה של תקופה, תקופה יפה וטובה, תקופה שרק עשתה לי טוב, תקופה שהוציאה ממני את כל מה שאני מסוגלת לתת, לכם, לי, בכלל .

תקופה שהראתה לי את הכישורים שלי, וגם את המינוסים שלי . תקופה שפתחה לי את העיניים, לעולמות שונים ומגוונים, לשטויות, לטוב, לרע, תקופה.

תקופה שאני לא אתחרט אפילו במאית שנייה שהיא עברה עליי, כי בכל זאת.. התקופה הארוכה הזאת בחיי הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני .

אז נכון שאת התקופה די הפסקתי בחופש הגדול האחרון שהיה, אבל עדיין עכשיו זה רשמית . זהו סופה של תקופה .

אתם יכולים לקרוא לה תקופת ישרא, אני יכולה לקרוא לה תקופת ההתבגרות שלי, אבל זה לא באמת משנה איך נקרא לה.. משנה מה היא הקנתה לי

ולעוד כמה אחרים. התקופה היפה בחיים שלי, שהכרתי המון אנשים טובים ואפילו נפגשתי עם כמה, ואתם לא תאמינו איזה אנשים מדהימים פגשתי.

איך אני השתנתי והתבגרתי, ואולי, רק אולי אני אחזור לכאן לבקר, ישרא היה בית שני שלי במשך המון זמן, האתר היחיד שאליו הייתי נכנסת, למרות

שמפורסמת לא הייתי, ושיא התגובות שלי היה 75 עדיין, אני חושבת שזו תקופה מדהימה . וזהו, כאן היא נגמרת, וחשבתי שאני לעולם לא ארשום פוסט

כזה, פוסט שמסכם תקופה.. והנה אני יושבת כאן ורושמת, בלי בכי, אבל בלי חיוך, זה קשה להיפרד ממקום כה נפלא .

אהבתי אתכם, אני אוהבת, ואני אמשיך לאהוב, תמיד .

מילי .

כפי שידוע לכם נהלתי המון בלוגים לפני זה, ונכון שאין פה המון קוראים כי את הבלוג הבאמת טוב שלי עזבתי, אבל עדיין פרידה היא פרידה .

33333333333333333333333333333333333333333 >

2003-2008

התחרטתי, קורה לא ? חח