עד אור הבוקר

..תמורת כיסוי ראש.

חלקו של הציבור החילוני ובמיוחד הציבור הדתי מכיר את הרב הגדול אמנון יצחק.

זה סירטון של 3 וחצי דקות שדיי ריגש אותי, מומלץ מאד.

אחד הסטודנטים ענה באומץ שכן. "אלוקים ברא הכל?", שאל הפרופסור. "כן, אדוני", ענה הסטודנט.

"אם אלוקים ברא הכל," אמר הפרופסור "משמעות הדבר שהוא ברא רוע – מאחר והרוע קיים. בהתאם לעקרון שהמעשים שלנו מגדירים אותנו עצמנו, האלוקים הוא רוע." הסטודנט השתתק. הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו והתרברב בפני התלמידים שלו שהוכיח שוב שהאמונה באלוקים היא מיתוס.

סטודנט נוסף הרים את ידו ושאל: "האם קיים קור?"

"איזו שאלה? מעולם לא היה לך קר?" הסטונדטים צחקו על שאלתו.

"למעשה, אדוני, הקור לא קיים. בהתאם לחוקי הפיזיקה, מה שאנו מחשיבים כקור, מהווה חוסר חום. את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה. האפס המוחלט (460 מעלות פרנהייט) הוא היעדר חום מוחלט. כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות לא פעיל ולא מסוגל להגיב. קור לא קיים, אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים בהיעדר חום."

הסטודנט המשיך: "פרופסור, האם קיים חושך?", הפרופסור השיב שכן. הסטודנט ענה: "אדוני, אתה שוב לא צודק. החושך אינו קיים, הוא למעשה חוסר אור. אנו יכולים לחקור את האור, אך לא את החושך. אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון כדי לפרק את האור הלבן להרבה צבעים ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע. אנו לא יכולים למדוד את החושך. קרן אור פשוטה יכולה לחדור לעולם החושך ולהאירו. איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו? אתה מודד את כמות האור הקיים. אם כן חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור."

בסופו של דבר, שאל הסטודנט: "אדוני, האם קיים רוע?" הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון: "כמובן, כפי שכבר אמרתי. אנו רואים אותו כל יום."

על זה ענה הסטודנט: "רוע לא קיים אדוני, רוע הוא היעדר אלוקים. הוא דומה לחושך ולקור – מילה שנוצרה ע"י האדם כדי לתאר את היעדר האלוקים. אלוקים לא יצר רוע. רוע הוא לא אמונה ואהבה, שקיימות כמו האור והחום. רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוקים בליבו של האדם. זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום, או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור."

הפרופסור השתתק והתיישב.

שמו של הסטודנט הצעיר היה – אלברט אינשטיין

ואפילו שהיה אדם שכל עולמו היה המדע, הטבע וה"מקריות" שבעולם כביכול - הוא העיד לפני מותו שיש משהו מעל הכל, יש משהו שהוא אינו מצליח להגיע אליו, יש אלוקים.

אני מודה שנעלמתי. הרגע קראתי את התגובות הנפלאות שלכם מהפוסט הקודם ואני עוד אגיב בחזרה לכל תגובה. אני מרגישה קצת כאילו נחתתי ממקום אחר, קצת לא מאופסת, כי קרו יותר מידי דברים כשלא הייתי פה. אבל אני בטוחה שזה עוד יסתדר. אני רצה לבדוק מה איתכם, קוראיי האהובים! מיד אעשה סבב בלוגים שכזה, לראות מה שלומכם (: