ואחרי שחיכיתם... פרק 5!!!!!!!!!
אז מקווה שתהנו!
ובלי הרבה חפירות.
הפרק.
___________________________________________________________________________________
חיים את הרגע – פרק 5
אני:"איה!" זעקתי מכאב. הסתובבתי לראות מי המפגר שמחזיק לי את היד כל כך חזק. אוו יופי, דנה!
אני:"מפגרת! מה את מחזיקה לי את היד כל כך חזק?!"
דנה:"אויי.. זה כואב לך?" היא אמרה בצניות ושחררה את היד
אני:"טוב מה את רוצה ממני? את יכולה להרגע אני לא הולכת לברק"
דנה:"זה בסדר לא ממש אכפת לי" היא אמרה בחוסר עניין
אני:"אמ.. דנה? הכל בסדר? את מרגישה טוב? עיבדת את הזיכרון או משו?!"
דנה:"לא.. אני בסדר, תודה על ההתעניינות" היא אמרה באדישות, זה עיצבן אותי.
אני:"את לפני פחוט מחצי יום אמרת לי להתרחק מברק ואיימת עלי שאם לא את תהרסי לי את החודש וחצי הזה! אז את עכשיו אומרת שלא אכפת לך?!" אמרתי בבלבול. מפגרת זאתי!
דנה:"אני יודעת.. אבל ברק כבר לא מעניין אותי..עכשיו אני רוצה את שון. אז תתרחקי ממנו." גם את זה היא אמרה באדישות. הייתי בטוחה שלא שמעתי טוב..
אני:"כאילו אני שואלת אותך אבל.. מה?!?!"
דנה:"כן. מה יש להבין? תתרחקי ממנו וזהו.. תתרחקי משון!"
'תתרחקי משון' 'תתרחקי משון' 'תתרחקי משון' המילים האלו הדהדו בראשי ללא הפסקה.
אני:"ולמה ניראה לך שאני אקשיב לך?!"
דנה:"כי אני יודעת שאת מפחדת ממני" היא התחילה להתקרב אלי, עכשיו פחדתי אבל החלטתי להתעשת.
אני:"אה.הא כן.. בטח.." עשיתי את עצמי
דנה:" אל תשחקי אותה! אני ראיתי את הפחד בעיניים שלך שאמרתי לך לא להתקרב לברק"
אני:"ואני ראיתי בעיניים שלך כמה את משוגעת. וצדקתי!"
דנה:"טוב אין לי כוח לדבר איתך בכלל. תתרחקי ממנו וזהו" היא הלכה. ואני נשארתי. נשארתי שם, מבולבלת, מתוסכלת וחסרת עונים.
סיוון:"איפה היית?! שמרתי לך מקום לידי!" היא אמרה כשאני עליתי לאוטובוס. הייתי עדיין מבולבלת, היא ראתה את זה.
סיוון:"מה קרה? את בסדר?" היא שאלה בדאגה
אני:"לא.. הכל בסדר" חייכתי חיוך קטן ואדיש.
סיוון הסתכלה לי בעיניים.
סיוון:"מי הפחיד אותך?!" היא קראה אותי כמו ספר פתוח! אין.. היא יודעת הכל עלי!
אני:"אף אחד!" הזזתי את ראשי כדי שלא תסתכל לי בעיניים. אני שונאת לשקר לה.
סיוון:" אל תשקרי לי! לפחות רק תגידי לי אם זה נכון או לא.. מבטיחה לך שאני יעזוב אותך אחר כך" היא אמרה כשהיא מתחננת
אני:"זה נכון. זהו. עכשיו תעזבי את זה!" סיוון הסתובבה עם כל גופה קדימה והתיישבה במבט עצוב ומבולבל והסתכלה ישר.
"מה קורה בנות?" שון התיישב מאחורינו.
סיוון:"הכל בסדר" היא אמרה ונאנחה בעצבות
שון:" בטוחה?" שאל בבלבול
אני:"כן. הכל בסדר!" אמרתי לפני שהיא תגיד לו שמשהו קרה. הוא הסתקל עלי במבט לא מבין.
שון:"אוקי" הוא אמר וחזר להתיישב.
פחדתי שדנה תקלוט את זה. סיוון ראתה שאני מסתכלת לצדדים בבהלה. היא עקבה אחרי מבטי וכשהנחתי את מבטי על דנה היא הבינה הכל.
היא הסתכלה עלי ואני עליה.
סיוון:"דנה?" היא עשתה לי בתנועת שפתיים. השפלתי את ראשי. היא הבינה הכל.
סיוון:"אוחח אני יהרוג אותה!" היא קמה ממקומה ישר לכיוון דנה. לפני שדנה הבינה מה הולך.
בוווםםם!
___________________________________________________________________________________
גם זה יצא די קצר...
אני ממש מצטערת... אני משתדלת לעשות את זה יותר ארוך אבל אני לא יכולה...
תודו שזה סוף טוב לפרק הא?!
אני מה זה מקווה שאהבתם... תגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!