אני כל כך אבל כל כך מצטערת!!!!!!
אני באמת התכוונתי להעלות את הפרק שהיה אמור לעלות לפני יומיים..
אבל.. אבל.. אבל.. המחשב של אח שלי היה בתיקון!!!!!!!!!!!!!
והוא המחשב הראשי שמפעיל את האינטרנט...
והוא היה נכבה כל הזמן.. אז למשך יומיים לא היה לי מחשב.. =/
אבל עכשיו אני מעלה!!!!!
פרק 10 – חיים את הרגע
בפרק הקודם:
שון:"אכלנו אותה..."
אני:"אוו.. תודה על העידוד.. אתה ממש לא מלחיץ אותי עכשיו!" אמרתי בציניות
שון:"אין בעיה תמיד לשירותך" הוא אמר וחייך ' OMG איזה חיוך! שמישהו ינגב את הרצפה אני נמסה!!' אמרתי לעצמי
שון:"מה פשר הפרצוף הזה?" הוא שאל אחרי שראה את הפרצוף הנמס שלי. לא שמתי 3> אפילו
אני:"מה? אממ.. סתם" אמרתי וסומק התפשט על לחיי
שתקנו. השתיקה ממש הציקה לי. היינו ככה כמה דקות.
אני:"למה אנחנו שותקים?"
שון:"אממ.. א. כי אין לנו מה להגיד ב. אם אני יתחיל לדבר עכשיו אני לא יסיים לעולם" הוא אמר וגיחך. שוב החיוך הממס שלו הופיע. ושוב עלה הפרצוף הזה. אך הפעם שמתי לב ומחקתי אותו מהר לפני שהוא יראה. הוצאתי אנחת ייאוש קטנה מפי ועצמתי עיניים. הרגשתי את מבטו של שון גם כשעיניי היו עצומות. פתחתי את עיניי וסובבתי את מבטי עליו והופתעתי לגלות שמבטו קרוב אלי ובכל שניה שעוברת הוא מתקרב עוד. ככה הוא המשיך עד שהצלחתי לשמוע את נשימותיו הכבדות ודפיקות ליבו המהירות. הרגשתי איך אני נמשכת אליו כאילו מישהו מושך אותי בחוט ישר לכיוונו. שפתינו נגעו ברפרוף אחד בשני. ואז..
האור נדלק, המעלית החלה לזוז ואני ושון התרחקנו, נעמדנו והבטנו אחד בשנייה.
מאבטח:" "everyone please calm down the electrical blackout fixed (electrical blackout – הפסקת חשמל)
סיוון:"אוו! תודה לאל. בואו" היא אמרה ודחפה את גלי, שרון וסיגל אל עבר המעליות.
סיוון:"הינה מעלית שיורדת!" היא אמרה והצביע על המעלית.
הירידה במעלית הייתה מלווה בשתיקה. שתיקה מביכה. שתיקה מציקה.
שון:" אני רו...." הוא החל להגיד והמעלית נפתחה
סיוון:"או! דניאל.. את בסדר? את מרגישה טוב? את חיה? בואי את צריכה לנוח ולאכול!" היא המטירה עלי שאלות ולבסוף משכה אותי לכיוון חדר האוכל ובדרך תחקרה. שלחתי מבט לאחור וראיתי את שון עומד שם ונאנח.
יואב:"אחי! ראית מה זה? הפסקת חשמל!" יואב אמר כשראה את שון ותפח על כתפו של שון.
שון:"כן..." ענה ביובש
יואב:"מה יש לך בנאדם?"
שון:"לא.. כלום.. למה.. למה אתה שואל?"
יואב:"סתם. אתה ניראה בבלבלות.."
שון:"במה?!"
יואב:"בלבלות.. כאילו.. מבולבל."
שון:"אה.. טוב לא קרה כלום"
יואב:" בטוח?" הוא שמע על קולו התלבטות
שון:"כן, כן בטוח. מה אתה לא מאין לי?"
יואב:"מאמין, מאמין. טוב עזוב את זה בוא נשב על יד הבנות"
שון הלך אחרי יואב בחוסר רצון
סיוון:"את בסדר?" היא שאלה אחרי שנרגעה קצת
סיגל:"הבנתי ממנה שאת סוג של קלסטרופובית"
אני:"כן. משהו כזה"
שרון:"בטח מה זה נלחצת! להיות לבד במעלית ועוד באמצע הפסקת חשמל!! פי.. אני הייתי מתעלפת!"
אני:"כן.. אז זהו ש.. לא הייתי לבד.."
גלי:" באמת? אז עם מי היית? עם הצרפתים, היפנים ההולנדים או כל המוזרים האלה?" היא אמרה וצחקה וסחפה את כולן אחריה.
אני:"חחחח... לא.. אני הייתי עם שו..."
סיוון:"הבנים באים לפה" היא קטעה אותי. הסתובבתי לאחור וראיתי את יואב, שון מאחוריו ואחריו באו גם רועי, בן, איתי,ניב ורון בשיחה להוטה על מי הכי כוסית בקבוצה שלנו.
יואב:"אהלן בנות. איך עברה עליכן הפסקת החשמל?" הוא שאל והתיישב על ידי. שון התיישב לידו ועל יד סיוון ושלח אלי מבטים וכל השאר התיישבו במקומות שהיו פנויים.
שון המשיך לשלוח לי מבטים שואלים ואני עשיתי את עצמי כאילו אני לא שמה לב למבטיו.
אני:"טוב אני... אמ.. צריכה לשירותים. בי!" אמרתי במהירות וקמתי והלכתי במהירות לעבר השירותים מלווה במבטים שואלים.
סיוון:"וואו מה עובר עליה?"
רועי:"אלוהים יודע.. או שלא?" הוא אמר וצחק
...:"אמ.. גם אני צריך לשירותים" הוא אמר, קם והלך לשירותים
נכנסתי לשירותים ושטפתי את פני בכיור.
...:"אז.. בא לך להגיד לי מה עובר עלייך?"
אני:"יואוו! אמאלה! הבהלת אותי!"
....:"סליחה.. לא התכוונתי" הוא אמר והחל להתקרב אלי
אני:"אז מה שאלת מקודם?" הוא המשיך להתקרב ואני התחלתי ללכת אחורה.
...:"שאלתי מה עבר עלייך?" הוא המשיך להתקרב
אני:"כלום.." המשכתי ללכת אחורה
..:"בטוחה?" הוא היה קרוב אלי ושלח יד לפני
אהה??
פרק טוב לא?
מקווה שכן!!
וסליחה על האיחור...
תגיבו ^^