אז כן.. אני יודעת התעכבתי ברמות! אבל יש לי תרוץ! ואני כתבתי אותו! אז תזיזו תתחת השמנצ'יק שלכם ותרדו פוסט למטה ותבינו! XDD
אז בלי הרבה חפירות:
חיים את הרגע – פרק 18 )יאא (:D
מהפרק הקודם:
דנה התקרבה אלי אחרי שיצאה מההלם והזנב שלה סגר את הפה (זנב = רויטל ויוליה) "ניראה אותך עכשיו" היא אמרה והייתי בטוחה שהיא תעשה משהו אבל היא פשוט הסתובבה. אבל לא למקום שהיא הייתה בו קודם, קצת יותר ימינה. והיא פשוט נישקה אותו. היא נישקה את שון!
הלסת שלי פשוט נשמטה ממקומה. וכך גם של כל הסובבים. שון ניסה להתנגד לה וראיתי את עינו פקוחות לרווחה מההתפעלות ואז עצם את העיניים וזרם איתה 'WTF?! מה הולך פה?! מה הוא חושב שהוא עושה?! והיא חושבת שהיא עושה?! מה הוא ממשיך?! מה הולך פה?!' מליון מחשבות התרוצצו בראשי. דנה הפסיקה את הנשיקה הארוכה מאוד הזאת. דנה, לא שון.
בזמן הנשיקה אני פשוט הייתי מתוסכלת. פשוט מתוסכלת. שון פקח את עיניו והבין מה הוא עשה. הוא הפנה את פניו אלי והסתכל עלי. מבטו אמר הכול 'אני מצטער'. זהו. רק מצטער. אבל הוא לא באמת הצטער. הוא רצה את הנשיקה הזאת. הוא פשוט רצה. "דני.." הוא מלמל "לא. לא דני" אמרתי ופשוט הלכתי החוצה. מוחה את הדמעות.
"מה אתה מפגר?!" סיוון התנפלה עליו "אתה שפוי?!" היא צעקה חזק "ואת" היא פנתה אל דנה "זה מה שאת יודעת לעשות?! להתנהג כמו זונה?!" דנה הביטה עליה במבט מתנסה "אני לא זונה. אני פשוט ביצ'" היא חייכה לעצמה. ידוע שביצ'יות יותר טובות מזונות. "חה" היא נחרה בזלזול "ביצ'ית?! הייתי מצה להיות ביצ'ית. את פשוט זונה. סוג ז'. ממש כמו הפאקציות שלך. וממש כמו שאת כל היום תוקעת בתחת!" סיוון צרחה. שרון וסיגל החזיקו אותה כדי שלא יתחילו מכות "אוי שתקי כבר" דנה מלמלה והלכה. שון פשוט עמד שם משפיל את ראשו ושותק "אתה! מה אתה שותק מה?!" היא צרחה גם עליו והוא הרים את ראשו "סיוון.." הוא התחיל להגיד "לא! אל תגיד לה סיוון!" סיגל התערבה ושחררה את סיוון "אתה חתיכת פושטק! מה אתה חושב שאתה עושה?! ועוד איך נהנתה?! יכולת לפחות לא להראות את זה!" היא צעקה עליו "אל תדברי שטויות! לא נהנתי ולא בטיח!" הוא החזיר צעקה "הא? באמת?" שרון גם נכנסה לשיחה "הייתה צריח לראות את כמות הריר שהזלת עליה" היא אמרה בציניות עוקצנית "אווץ'" בן מלמל אך לא ממש שמו אל זה לב. "אני.." הוא החל להגיד אבל ויתר. "אתה כלום שון. כלום. פשוט אפס. אפס מאופס" סיוון אמרה השקט אבל בהמון אכזבה.
"אחי מה עובר עלייך?" איתי שאל את שון כשהבנות הלכו "אני לא יודע.. היה משהו בנשיקה הזאת" שון מלמל "מה? ניצול?" רון שאל בצניות והרבה הבעות הופנו אליו "לא שאני אומר שזה לא יכול להיות נחמד.. אבל.. הי! זאת פאקינג חברה שלך! מה אתה צריך את דנה כשיש לך אותה?!" הוא שאל ורק גרר פרצוף ממש כועס של שון "אה.. לא.. היא שלך כן?" הוא אמר בחשש "רון שתוק אתה לא עוזר ממש" בן אמר "יאללה מה היא עושה הצגות?! אז היא נישקה אותך אז מה?! יאללה! תאמין לי אתה צריך להעריך את הנשיקה הזאת" רועי אמר בחוסר טאקט מובהק! "מה אתה דפוק? היא חברה שלו" רונן צעק "מה אתם מתנהגים כמו חבורה של כוסיות?! תפרגנו לילד! אני מבין למה הוא התענג ככה" רועי צחק והסתכל על דנה. או יותר נכון על התחת שלה. מפגר.
שון עדיין היה מבולבל "שון נו.. אל תדאג היא תסלח לך. אתם יותר מידי אוהבים אחד את השני בשביל להיפרד מהר" איתי ניסה לעודד "נכון? יואב תגיד לו" איתי אמר והסתובב למקום שבו עמד יואב. אבל יואב לא היה שם. "לאן הוא הלך זה?" הוא שאל בתהייה.
ישבתי על הדשא מאחורי הבניין, מחבקת את בירכי קרוב אלי ומסתכלת על השמיים. "למה כל זה קורה לי?" שאלתי את עצמי במלמול שבקושי נשמע "זה יכול לקרות לכול אחד" קול החזיר לי. הרמתי את ראשי לראות את הדמות "מוזר שתמיד אתה זה שבא" אמרתי בחיוך קטן "אבל איכשהו אני תמיד מוציא ממך חיוך" הוא אמר והתיישב לידי. שתקנו פשוט שתקנו. התייאשתי ונשכבתי על הדשא והוא אחרי. "תני לי לנחש" הוא אמר "הלוואי שהייתי ציפור?" הוא ניסה לנחש את מחשבותיי "לא" שללתי "הלוואי שהייתי עכשיו על מטוס חזרה לישראל" אמרתי והצבעתי על מטוס שעף בשמיים. "איי.." הוא נאנח "אני יודע שהוא יצא אידיוט. אבל את צריכה להבין-" "להבין מה יואב? מה?" שאלתי בעצבנות."היי! אל תכעסי עלי" הוא אמר בהגנה "סליחה. אבל אני לא יכולה יותר. כמה זמן עבר?! יומיים?! כולה יומיים! והינה.. מצאתי אהבה. מצאתי אויבת. מצאתי חברות חדשות, ונבגדתי" מלמלתי בייאוש.
"יהיה בסדר" הוא אמר וחייך אלי. קמנו בחזרה לצורת ישיבה והמשכנו לבהות בשמיים 'רגע. משהו לא מסתדר. למה הוא פה ולא שון?' חשבתי.
הבנים חזרו לחדר עם שון וניסו לעודד אותו. מה שלא ממש הצליח.
"טוב אני מבין שאתה מבולבל ולא יודע מה לעשות. אבל די נו.. יהיה בסדר!" בן עשה הכול כדי לעודד אותו "אני לא יכול. לא יכול. איך עשיתי את השטות הזאת איך?!" שון כעס על עצמו ונפל על המיטה באנחה גדולה. "היי.." בן אמר אך שון לא זז "היי!" הוא קרא וזרק עליו כרית. שון הסתובב לצד השני "אתה אוהב אותה נכון?" הוא שאל ושון לא ענה "נכון?!" הוא צעק חזק יותר "מה אתה צועק כל הזמן?" איתי שאל "הטיפש הזה לא עונה" בן החזיר "נכון נכון!" שון צעק "אז מה אתה עושה פה?! לך עליה!" בן צעק עליו והצביע על הדלת "וואי. זה נשמע כמו קטע מסרט קיצ'י" שון מלמל בן התייאש ואיתי זרק עליו כרית וצעק "לך כבר!" שון התרומם "הולך הולך!" "לך!" הם צעקו ביחד ושון טרק את הדלת והלך.
דיברנו על כל מיני דברים שקרו לנו ביומיים המסכנים האלה. ואז ראיתי את שון מגיח מהקצה ומסתכל לצדדים.
"פאק" מלמלתי לא היה לי ראש אליו עכשיו. "מה?" יואב שאל וסובב את ראשו למקום בו שון אמר. שון סובב את הראש ואני במהירות סובבתי את ראשו של יואב ונישקתי אותו. מה אני עושה?!
____________________________________________________________________________________
נו?? איך??
אני דווקא די מרוצה D:
אם יש למשהי בעיה.. שתדחוף לתחת XDD
סתם סתם >< אני מצטערת על הגסויות XDD
אני מתחילה להיות מושפעת מהספרים של אנגוס XD
אני עכשיו בספר השני וקראתי איזה קטע קורעעע על אחותה שתוקעת נאד ענקיי!! יואוו איך נשפכתי XDD
הורים שלי לא נראו מבוהלים כ"כ אי פעם! ><
אה.. וזהו זה XD
אז תקראו תפנימו ואני מקווה שהפרק הבא יגיע מהר!
אני מתחילה לצמצם הפרשים! אהמקרןאהמ
ביי אנשות! D=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סתוניק :]