חיים את הרגע - סיפור בהמשכים

אז כמו שאתם רואים הפרק הראשון עולה =]

תהנו!

_________________________________________________________________________________________________

חיים את הרגע -פרק 1

היא התיישבה על המיטה. לא מאמינה. פשוט לא מאמינה.

הדמעות לא הפסיקו לפול מענייה הכחולות, והכל בגלל רגע אחד של חוסר מחשבה.

היא שונאת את עצמה על זה, היא שונאת את המכשיר הזה.

היא רוצה למות. 'מה אני עושה עכשיו? איך אני יספר לו את זה?! מה אני יעשה?!?!' היא לא הפסיקה לחשוב לעצמה.

איך היא תספר לו על זה? איך היא תספר להורים שלה? מה היא עושה עם עצמה עכשיו?

כל מה שהיא יכלה לעשות עכשיו, זה לבכות. לבכות על הכל. הדמעות הציפו את עינייה ושתפו את לחייה.

היא התיישבה על המיטה, ולא הפסיקה לבכות.

שלושה חודשים לפני זה...

"דניאל... דניאל קומי כבר... דניאלל!" צעקה אמא של דניאל, קרן.

דניאל:"מממ... אני קמה, אני קמה.."

קרן: נווו דניאל קומי! את תאחרי בסוף!" צעקה ונענעה את גופה של דניאל.

דניאל:"קמתי! קמתי! תפסיקי עם זה!"

קרן: "אוו! סוף סוף.. יאללה תקומי מהר! אין לך כבר הרבה זמן! אמרתי לך ללכת לישון מוקדם נכון?!"

דניאל:" בסדר בסדר..." אמרה דניאל בעייפות. היא נכנסה למיטה אתמול ב 12 וחצי ונרדמה רק ב-2.

קרן:"אני מקווה שסיימת לארוז" אמרה קרן וחיכת לתגובת של דניאל.

דניאל:"חוץ מכמה דברים.." אמרה ושיחררה חיוך קטן שמבקש סליחה

קרן:"טוב אז תגמרי לארוז, תתלבשי, תתארגני ורדי למטה!"

דניאל:" בסדר!" היא קמה מהמיטה והתחילה להתארגן.

היא נכנסה לאמבטיה שצמודה לחדרה, צחצחה שיניים, שתפה פנים ועשתה את צרכייה =].

היא פתחה את הארון והחלה להוציא בגדים ממנו

דניאל:"זה לא, זה לא, לבשתי את זה אתמול, זה לא, זה לא, זה פאקצי מידי, זה לא, מגונדר מידי, זה לא...אממ... זה נחמד!"

דניאל לקחה את הגופייה השחורה עם הגולגולת בצבע ורוד ובצד החולצה יש פפיון ורוד ממש יפה ואיתו לבשה את ג'ינס המזל שלה שהיא ממש אוהבת, ג'ינס סקיני אפור כחול שקיבלה ליום הולדתה שהיה בשנה שעברה מחברתה הטובה ביותר, סיוון.

דניאל סיימה להתארגן לאחר שהתאפרה, הסתרקה, עשתה פן וסיימה לארוז הכל.

היא ירדה למטה והביאה נשיקת בוקר טוב לאמה,קרן ואביה,אסף.

דניאל:"בוקר טוב אמא בוקר טוב אבא"

אסף:" בוקר טוב ילדה שלי" אמר והדביק נשיקה במצחה.

קרן:" בוקר טוב"

"ומה איתי?! לי לא מגיע בוקר טוב?!" אמר אחיה הגדול של דניאל, בן. הוא ודניאל קרובים מאוד אחד לשניה, הם כמו חברים ממש טובים.

דניאל:" בוקר טוב גם לך אחי הטיפש" קרצה אליו והוציא לשון.

קרן:"טוב.. מתי סיוון באה? אנחנו צריכים לצאת"

"אני פה!" צעקה סיוון ופתחה את דלת ביתם לרווחה

דניאל:"סיוייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!"

סיוון:"דנייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!" הם רצו אחת אל השניה כמו מטורפות והתחבקו חיבוק ארוך.

אסף:" ואחרי שעשיתם לי חור בראש... אתם מוכנות לזוז?"

"כן!" אמרו שניהם ביחד.

הם לקחו את המזוודות והתיקים ויצאו מהבית אל שדה התעופה.

כשהגיעו לשם נפרדה דניאל ממשפחתה וגם סיוון אמרה שלום והבטיחה שתשמור על דניאל.

הם נכנסו לשדה התעופה ועמדו בפתח הדלת.

"אנגליה Hir I Come" אמרה דניאל וציחקקה עם סיוון.

________________________________________________________________________________________________

זהו.. זה הפרק הראשון...

פליז פליז פליז תגיבוו! זה באמת חשוב לי!

לפרק השני יקח זמן לעלות.. בכל זאת.. תחילת הלימודים..

אוהבת אותכם! =]