לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיים את הרגע - סיפור בהמשכים


סיפור במהמשכים שאני כותבת.. שווה קריאה! =]

Avatarכינוי:  סתוניק :]

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

חיים את הרגע - פרק 4


הנה אחרי עיכוב די ארוך... פרק 4!!!!!!!

איזה כייף הא?!

טובב.. דיי עם החפירות.. הינה הפרק.

תהנו =]

___________________________________________________________________________________

חיים את הרגע פרק 4

 

אחרי הנאום של ברק (וואי זה היה ארוך...) לקחנו את המזוודות ועלינו למטוס.

 

 

סיוון:"את יושבת לידי נכון?"

אני:"לא.. אני הולכת לשבת ליד דני.." אמרתי בציניות

אני:"מה ניראה לך?!" גיחכתי

סיוון:"הי! לא רק לך יש מקרים שאת חסרת שכל לחלוטין"

אני:"היי!!" הבאתי לה דחיפה בכתף

 

אחרי הירידות אחת על השניה התישבנו וסיוון כמובן רצתה לשבת ליד החלון. היא מקיאה בטיסות.

ואני נדפקתי באמצע שבכל רגע מישהו הולך לשבת לידי ולכו תדעו מי זה.

סיוון:"הכי מצחיק דנה עכשיו תשב לידך" היא צחקה ואז השתתקה, לא הבנתי למה.

....:"אני לא עד כדי כך רוצה לשבת לידך" הסתובבתי וראיתי את דנה

אני:"זה בסדר גם אני לא.. צ'או!" היא עשתה מבט מתנסה והמשיכה ללכת

איך שהיא הלכה התחלנו לצחוק. פתאום הרגשתי שמישהו התיישב לידי, הסתובבתי וראיתי אותו.

לא.. אין מצב! יש לי כזה מזל!!

הוא סיים להתיישב אחרי שניסה למצוא את התנוחה הנוחה ביותר, סיוון בינתיים הגניבה לי מבט של לדבר איתו כבר!

....:"היי נעים מאוד, שון" אוקי.. הוא עשה את הצעד הראשון, עכשיו הוקל לי

אני:"נעים מאוד, דניאל" אמרתי ולחצתי את ידו שהופנתה כלפי

שון:"את יודעת אולי כמה זמן הטיסה?"

אני:"אממ... לא ממש.."

שון:"אהה.. אוקי." המטוס התחילה לצבור תאוצה ולאט לאט המריא.

אני:"סיוון את בסדר?" אמרתי כשראיתי אותה עם שקית הקאה ביד.

סיוון:"בינתיים כן" היא אמרה וגיחכה באילוץ

שון:"אם את רוצה יש לי פה סוכריות מנטה. הם עוזרות נגד בחילות" הוא אמר והוציא אותם מכיסו

סיוון:"תודה" היא אמרה וחטפה סוכריה  מידו פתחה אותה במהירות ושמה במפה.

שון נשאר במבט מופתע מהמהירות שהיא עשתה את זה.

אני:"יש לי את הקטעים האלה.. צריך להתרגל"

שון:"אני מקווה שאני יתרגל לזה מהר כי זה ממש מפחיד" הוא אמר ושנינו צחקנו.

סיוון:"תפסיקו לצחוק או שאני אקיא עלייכם!" היא אמרה ואנחנו המשכנו לצחוק.

אחרי 5 שעות בערך של טיסה הגענו לשם. הטיסה עברה בשלום וסיוון לא הקיאה. לשמחת כולם.

 

 

ברק:"אוקי.. אני מקווה שהטיסה עברה בשקט על כולם"

קולות אנחה נשמעו מכל עבר.

ברק:"עכשיו אנחנו נעלה לאוטובוס בצורה מסודרת וניסע לסאמר סקול"

קולות שמחה נשמעו בכל עבר.

"הם חייבים להגיב על כל מה שהוא אומר?!" חשבתי לעצמי

ברק:"אוקי קדימה תעלו"

לקחתי את המזוודה שלי והתחלתי ללכת. פתאום מישהו תפס את ידי בחוזקה ולא שחרר.

____________________________________________________________________________________

נוו? איך הפרק??

היה שווה לחכות?

מקווה שכן...

והינה עוד סיבה להגיב!!!

פליז.. =]

נכתב על ידי סתוניק :] , 1/10/2008 12:33  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,465
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתוניק :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתוניק :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)