לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיים את הרגע - סיפור בהמשכים


סיפור במהמשכים שאני כותבת.. שווה קריאה! =]

Avatarכינוי:  סתוניק :]

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

:(


אני ממש מאוכזבת מכמות התגובות!

אני העלתי את הפרק לפני יומיים והגיבו רק 2 אנשים!

וזה לא יכול להיות שרק 2 קראו כי יש 30 כניסות רק ביום שהעלתי את הפרק!!!

וזה ממש מרגיז שכנעט ואף אחד לא מגיב!!

אז אני לא מעלה פרק עד שיהיו 20 תגובות בתגבות לפרק..

וזה ממש מעליב שאני עובדת קשה על הפרקים האלה ורק 2 מגיבים!!

ואני יודעת שיש לי יותר קוראים..

אז אל תיהיו רעים!!!!

=(

נכתב על ידי סתוניק :] , 29/11/2008 17:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 10!!! סורי.. המחשב של אח שלי היה בתיקון... =/


אני כל כך אבל כל כך מצטערת!!!!!!

אני באמת התכוונתי להעלות את הפרק שהיה אמור לעלות לפני יומיים..

אבל.. אבל.. אבל.. המחשב של אח שלי היה בתיקון!!!!!!!!!!!!!

והוא המחשב הראשי שמפעיל את האינטרנט...

והוא היה נכבה כל הזמן.. אז למשך יומיים לא היה לי מחשב.. =/

אבל עכשיו אני מעלה!!!!!

סורי.. תהנו!

פרק 10 – חיים את הרגע

 בפרק הקודם:

 

שון:"אכלנו אותה..."

אני:"אוו.. תודה על העידוד.. אתה ממש לא מלחיץ אותי עכשיו!" אמרתי בציניות

שון:"אין בעיה תמיד לשירותך" הוא אמר וחייך ' OMG איזה חיוך! שמישהו ינגב את הרצפה אני נמסה!!' אמרתי לעצמי 

שון:"מה פשר הפרצוף הזה?" הוא שאל אחרי שראה את הפרצוף הנמס שלי. לא שמתי 3> אפילו

אני:"מה? אממ.. סתם" אמרתי וסומק התפשט על לחיי

שתקנו. השתיקה ממש הציקה לי. היינו ככה כמה דקות.

אני:"למה אנחנו שותקים?"

שון:"אממ.. א. כי אין לנו מה להגיד ב. אם אני יתחיל לדבר עכשיו אני לא יסיים לעולם" הוא אמר וגיחך. שוב החיוך הממס שלו הופיע. ושוב עלה הפרצוף הזה. אך הפעם שמתי לב ומחקתי אותו מהר לפני שהוא יראה. הוצאתי אנחת ייאוש קטנה מפי ועצמתי עיניים. הרגשתי את מבטו של שון גם כשעיניי היו עצומות. פתחתי את עיניי וסובבתי את מבטי עליו והופתעתי לגלות שמבטו קרוב אלי ובכל שניה שעוברת הוא מתקרב עוד. ככה הוא המשיך עד שהצלחתי לשמוע את נשימותיו הכבדות ודפיקות ליבו המהירות. הרגשתי איך אני נמשכת אליו כאילו מישהו מושך אותי בחוט ישר לכיוונו. שפתינו נגעו ברפרוף אחד בשני. ואז..

האור נדלק, המעלית החלה לזוז ואני ושון התרחקנו, נעמדנו והבטנו אחד בשנייה.

מאבטח:" "everyone please calm down the electrical blackout fixed (electrical blackout – הפסקת חשמל)

סיוון:"אוו! תודה לאל. בואו" היא אמרה ודחפה את גלי, שרון וסיגל אל עבר המעליות.

סיוון:"הינה מעלית שיורדת!" היא אמרה והצביע על המעלית.

הירידה במעלית הייתה מלווה בשתיקה. שתיקה מביכה. שתיקה מציקה.

שון:" אני רו...." הוא החל להגיד והמעלית נפתחה

סיוון:"או! דניאל.. את בסדר? את מרגישה טוב? את חיה? בואי את צריכה לנוח ולאכול!" היא המטירה עלי שאלות ולבסוף משכה אותי לכיוון חדר האוכל ובדרך תחקרה. שלחתי מבט לאחור וראיתי את שון עומד שם ונאנח.

יואב:"אחי! ראית מה זה? הפסקת חשמל!" יואב אמר כשראה את שון ותפח על כתפו של שון.

שון:"כן..." ענה ביובש

יואב:"מה יש לך בנאדם?"

שון:"לא.. כלום.. למה.. למה אתה שואל?"

יואב:"סתם. אתה ניראה בבלבלות.."

שון:"במה?!"

יואב:"בלבלות.. כאילו.. מבולבל."

שון:"אה.. טוב לא קרה כלום"

יואב:" בטוח?" הוא שמע על קולו התלבטות

שון:"כן, כן בטוח. מה אתה לא מאין לי?"

יואב:"מאמין, מאמין. טוב עזוב את זה בוא נשב על יד הבנות"

שון הלך אחרי יואב בחוסר רצון

סיוון:"את בסדר?" היא שאלה אחרי שנרגעה קצת

סיגל:"הבנתי ממנה שאת סוג של קלסטרופובית"

אני:"כן. משהו כזה"

שרון:"בטח מה זה נלחצת! להיות לבד במעלית ועוד באמצע הפסקת חשמל!! פי.. אני הייתי מתעלפת!"

אני:"כן.. אז זהו ש.. לא הייתי לבד.."

גלי:" באמת? אז עם מי היית? עם הצרפתים, היפנים ההולנדים או כל המוזרים האלה?" היא אמרה וצחקה וסחפה את כולן אחריה.

אני:"חחחח... לא.. אני הייתי עם שו..."

סיוון:"הבנים באים לפה" היא קטעה אותי. הסתובבתי לאחור וראיתי את יואב, שון מאחוריו ואחריו באו גם רועי, בן, איתי,ניב ורון בשיחה להוטה על מי הכי כוסית בקבוצה שלנו.

יואב:"אהלן בנות. איך עברה עליכן הפסקת החשמל?" הוא שאל והתיישב על ידי. שון התיישב לידו ועל יד סיוון ושלח אלי מבטים וכל השאר התיישבו במקומות שהיו פנויים.

שון המשיך לשלוח לי מבטים שואלים ואני עשיתי את עצמי כאילו אני לא שמה לב למבטיו.

אני:"טוב אני... אמ.. צריכה לשירותים. בי!" אמרתי במהירות וקמתי והלכתי במהירות לעבר השירותים מלווה במבטים שואלים.

סיוון:"וואו מה עובר עליה?"

רועי:"אלוהים יודע.. או שלא?" הוא אמר וצחק

...:"אמ.. גם אני צריך לשירותים" הוא אמר, קם והלך לשירותים

נכנסתי לשירותים ושטפתי את פני בכיור.

...:"אז.. בא לך להגיד לי מה עובר עלייך?"

אני:"יואוו! אמאלה! הבהלת אותי!"

....:"סליחה.. לא התכוונתי" הוא אמר והחל להתקרב אלי

אני:"אז מה שאלת מקודם?" הוא המשיך להתקרב ואני התחלתי ללכת אחורה.

...:"שאלתי מה עבר עלייך?" הוא המשיך להתקרב

אני:"כלום.." המשכתי ללכת אחורה

..:"בטוחה?" הוא היה קרוב אלי ושלח יד לפני

אני:"יואב תתרחק!"

אהה??

פרק טוב לא?

מקווה שכן!!

וסליחה על האיחור...

תגיבו ^^

נכתב על ידי סתוניק :] , 27/11/2008 19:01  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פיצויי!!!!!! פרק 9 עכשיו ועוד יומיים פרק 10!


כפיצוי.. אני מעלה עכשיו פרק ועוד יומיים אני יעלה עוד אחד ^^

פיצוי הולם.. לא?

תהנו ^^

חיים את הרגע - פרק 9

מהפרק הקודם:

*שון:"אני  שומר לך מקום" הוא אמר ונתן לי נשיקה על הלכי הרים את המזוודה שלו והלך.

 

* אני:"תכנסו אתן אני יחכה למעלית הבאה" אמרתי

*הוא התקרב לאוזני ולחש "אני לא שואל אותך"  המעלית בדיוק נפתחה. והוא נכנסה אליה. אני נשארתי לעמוד.

שון:"את באה?" הוא שאל כאילו הוא לא עשה כלום

אני:"כ..כ..כן" אמרתי בגמגום.

 

*פתאום המעלית נעצרה והאור קווה

אני:"מה קרה?!" שאלתי בלחץ

שון:"אממ... ניראה לי שיש הפסקת חשמל?" הוא אמר חושש מתגובתי

אני:"אוי לא!!!!!!"

התחלתי להילחץ ולזוז מצד לצד.

שון:"תירגעי.. אני לא אכל אותך" הוא אמר וחיוך התפשט על פניו 'או שאני לא יעמוד בזה ובאמת יעשה את זה' הוא אמר לעצמו

אני:"שתוק ותוריד את החיוך" אמרתי והעלתי את הטון

שון:"תירגעי גברת לחץ" הוא אמר בגיחוך

אני:"די.. זה לא מצחיק. אני מתחילה להילחץ כשאני נמצאת הרבה זמן במקום קטן" אמרתי והמשכתי להלכת מצד לצד.

שון:"קלסטרופובית?"

אני:"משהו כשה" המכתי לזוז מצד לצד מנסה לחשוב מה אפשר לעשות

שון:"טוב זה לא יעזור לך ללכת מצד ולצד. זה רק מחרפן אותי!"

אני:"טוב.. בסדר" אמרתי והתיישבתי על ידו. לא אמרנו כלום אך מידי פעם העפנו מבטים חטופים אחד אל השני עד ששון הביט עלי ולא הפנה את מבטו. הוא הסתכל עלי ככה במשך דקה או יותר

סיוון:"מה קורה פה? למה הכל חשוך?!"

שרון:"ניראה לי שזה הפסקת חשמל.."

סיוון:"לא.. אל תגידו לי שיש הפסקת חשמל!"

גלי:"הכל חשוך ואין אפילו מנורה אחת דלוקה.. אז ניראה לי שזה כן"

סיוון:"אוי לא, אוי לא, אוי לא!" היא אמרה בלחץ

סיגל:"מה יש לך?! כולה הפסקת חשמל!" היא אמרה בניסיון להרגיע אותה אך היא רק החמירה את המצב.

סיוון:"כולה הפסקת חשמל? כולה הפסקת חשמל?!" היא אמרה בעצבניות

סיגל:"כן?" היא חשש מתגובתה של סיוון

סיוון:"דניאל עכשיו תקועה במעלית! היא מתחילה להילחץ כשהיא נמצאת הרבה זמן במקומות קטנים!" היא אמרה כשהיא יותר לחוצה.

גלי:"קלסטרופובית?"

סיוון:"משהו כזה" היא ענתה בחוסר עניין

שרון:"טוב אולי היא כבר יצאה משם.."

אני:"אולי נצלצל בפעמון ההזעקה?" שברתי את השתיקה

שון:"אמ.. לא חושב שזה יעזור.. את יודעת.. החשמל לא עובד"

אני:"שיט" אמרתי והמשכתי לחשוב על עוד דברים

אני:"אהה!"

שון:"מה קרה?!"

אני:"אני יודעת!" צעקתי באושר וקמתי

שון:"פפפפפפפפ.. הפחדת אותי!" הוא צעק ושם את ידו על הלב

הוצאתי את הפלא שלי מהכיס הרמתי את ידי וחיפשתי קליטה.

אני:"לא.. אין קליטה" אמרתי בביעוס

שון:"אכלנו אותה..."

אני:"אוו.. תודה על העידוד.. אתה ממש לא מלחיץ אותי עכשיו!" אמרתי בציניות

שון:"אין בעיה.. תמיד לשרותך" הוא אמר וחייך 'OMG איזה חיוך! שמישהו ינגב את הרצפה אני נמסה!!' אמרתי לעצמי

שון:"מה פשר הפרצוף הזה?" הוא שאל אחרי שראה את הפרצוף הנמס שלי. לא שמתי 3> אפילו

אני:"מה? אממ.. סתם" אמרתי וסומק התפשט על לחיי

שתקנו. השתיקה ממש הציקה לי. היינו ככה כמה דקות.

אני:"למה אנחנו שותקים?"

שון:"אממ.. א. כי אין לנו מה להגיד ב. אם אני יתחיל לדבר עכשיו אני לא יסיים לעולם" הוא אמר וגיחך. שוב החיוך הממס שלו הופיע. ושוב עלה הפרצוף הזה. אך הפעם שמתי לב ומחקתי אותו מהר לפני שהוא יראה. הוצאתי אנחת ייאוש קטנה מפי ועצמתי עיניים. הרגשתי את מבטו של שון גם כשעיניי היו עצומות. פתחתי את עיניי וסובבתי את מבטי עליו והופתעתי לגלות שמבטו קרוב אלי ובכל שניה שעוברת הוא מתקרב עוד. ככה הוא המשיך עד שהצלחתי לשמוע את נשימותיו הכבדות ודפיקות ליבו המהירות. הרגשתי איך אני נמשכת אליו כאילו מישהו מושך אותי בחוט ישר לכיוונו. שפתינו נגעו ברפרוף אחד בשני. ואז..

 מוחעחעח...

נווו מה אתם אומרים??

מה אתם חושבים יקרה???

תספרו לי ותגיבו!! ^^

נכתב על ידי סתוניק :] , 23/11/2008 18:40  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בעיכוב גדולת קבלו את................ פררררררקקק 8!!!!!!!!!!!!


אוקי.. דברים לא יצאו כמתוכנן.. אז.. אני עכשיו ישים לכם את פרק 8...

ואת הפוסט דמויות אני יעלה עוד שבוע אני חושבת..

כן, כן.. אני יודעת מה אתם חושבים.. אני אמרתי שבוע שעבר שאני יעלה ואני לא..

אז אני יגיד לכם מה הבעיה...

אני פשוט לא מוצאת תמונות של בנים..

הבנות מוכנות כולם..

רק עם הבנים יש בעיה....

אז בינתיים יש את פרק 8...

תהנו ^^

נ.ב..

כמה שינויים...

החלפתי את השם סיוון שלמה ל- כרמל שלמה

ושרון גולן והיא התחלפו בחדרים..

הבנתם? יופי..

תהנו ^^:

חיים את הרגע – פרק 8!

 

כולם החלו לקחת את התיקים והמזוודות וללכת לחדר...

רק המזוודה שלי נתקעה.

אני:"אויי נו.. רק לי זה יכול לקרות!" התעצבנתי והתחלתי לנענע אותה ולמשוך אותה בכדי שתזוז.

...:"אני יעזור לך"

אני:"תודה =]" השבתי לו. הוא הרים את המזוודה והסתכל על הגלגלים.

...:"זאת הבעיה" הוא אמר והוציא חוט מבין הגלגלים

אני:"אוייש חחח" אמרתי וצחקקתי על הסתימות שלי..

...:"אז ניראה אותך בחדר אוכל גברת דניאל חיים?" הוא שאל בנימוס

אני:"אתה תראה אותי בחדר אוכל אדון שון סול" אמרתי וציחקקתי

שון:"אני שומרלך מקום" הוא אמר ונתן לי נשיקה על הלכי הרים את המזוודה שלו והלך.

הרגשתי איך הסומק מתפשט בלחיי. המשכתי לעמוד במקום לכמה שניות, מוכת הלם. ואז לקחתי את המזוודה והלכתי לחדר.

איך שפתחתי את הדלת התחילו הצעקות באמא

סיוון:"איפה היית?! כמה זמן לוקח לך לבוא??"

אני:"סליחה אמא.. נתקע לי המזוודה ואת אפילו לא שמת לב.."

סיוון:"אה... אוקי" אמרה בסתמיות והמשיכה לארגן את הבגדים שלה בארון.

אני:"ממש נחמדה שכמותך" אמרתי בציניות ושמתי את המזוודה שלי על המיטה העליונה של המיטת קומותיים.

גלי:"אממ.. אני ישנה שם" היא אמרה בביישנות

אני:"אהה... כבר קבעתם מיטות?"

סיגל:"כן" היא התפרצה לשיחה.

אני:"אז איפה אני ישנה?" שאלתי

סיוון:"במיטה הזאת" סיוון הצביעה על המיטה שהייתה בצד החדר. מיטה רגילה.

אני:"אוףף... כל כך רציתי להיות בלמעלה של המיטת קומותיים!"

שרון:" את יכולה לקחת את שלי.. לא ממש אכפת לי" היא אמרה והצביעה על המיטת קומותיים השניה.

אני:"וואי! מה זה תודה!" אמרתי וחיבקתי אותה

שרון:"כולה מיטה"

אחרי שסיימנו לפרוק הכל התחלנו להתארגן לארוחת הערב.

אני:"סיוון איפה שמת את המחליק שלך?"

סיוון:"אני משתמשת בוא" היא צעקה לי מהמקלחת

אני:"תעשי טובה ותסיימי מהר.. אני גם רוצה"

סיוון:"טוב"

סיימתי להתלבש והסתכלתי על המראה. אהבתי את מה שראיתי.

לבשתי ג'ינס סקיני אפור, גופיה בצבע צהוב בננה ומעליה עליונית בצבע כחול.

סיוון:"סיימתי" היא צעקה מהמקלחת. הלכתי לשם והתחלתי להחליק את השיער

יצאנו מהחדר והלכנו לכיוון המעלית.

סיוון:"הינה באה מעלית!"

המעלית נפתחה ובטוחה היו עוד כמה בנות שבאו כניראה מהקומות הגבוהות יותר.

סיגל:"אין מספיק מקום לכולן" היא אמרה.

אני:"תכנסו אתן אני יחכה למעלית הבאה" אמרתי.

הם נכנסו למעלית ואני הזמנתי מעלית אחרת.

שון:"היי"

אני:"היי.. מה גם אתה עכשיו יורד?"

שון:"מין הסתם.." הוא אמר בגיחוח

אני:"היי! אל תרד עלי בגלל קטעי הסתימות שלי! רק לי מותר!"

שון:"את יודעת מה הבעיה?" הוא שאל בקול מתגרה והתקרב אלי.

אני:"מה?" שאלתי בקצת חשש

הוא התקרב לאוזני ולחש "אני לא שואל אותך"  המעלית בדיוק נפתחה. והוא נכנסה אליה. אני נשארתי לעמוד.

שון:"את באה?" הוא שאל כאילו הוא לא עשה כלום

אני:"כ..כ..כן" אמרתי בגימגום.

המעלית החלה לרדת ובכל הזמן הזה הייתה שתיקה. שתיקה של מתח.

פתאום המעלית נעצרה והאור קווה.

אני:"מה קרה?!" שאלתי בלחץ

שון:"אממ... ניראה לי שיש הפסקת חשמל?" הוא אמר חושש מתגובתי

אני:"אוי לא!!!!!!"

__________________________________________________________________ 

לא משו.. לא אהבתי את הפרק הזה..

סתם משכתי אותו.. לא פרק טוב...

אבל אני מבטיחה לפצות..=]

תגיבו =]

נכתב על ידי סתוניק :] , 18/11/2008 15:23  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,465
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתוניק :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתוניק :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)