אני יודעת אני יודעת... אתם רוצים לרצוח אותי.. אתם שונאים אותי.. לוקח לי שנים להעלות פרק.. את כל זה אני יודעת..
ושוב אני יגיד לכם שאני מצטערת ושאין לי זמן בכלל ושאני די עצלנית..
ושוב זה יהיה נכון.. אני לא יודעת מה להגיד לכם.. פשוט עומס יתר!!!!
כבר סוף שנה והנה.. עוד מפמ"ר במתמטיקה (פליז תהרגו אותי!) היום היה מפמ"ר באזרחות ושבוע הבא יש מבחן בהיסטוריה וטיול שנתי של 3 יומים ככה שיש לי רק 4 ימים ללמוד להיסטוריה!! ו.. אני רוצה למות =]
אבל הנה.. הצלחתי בכל זאת לגמור פרק.. ואני ינסה עכשיו לעבוד על הבא כי יש לי כמה רגעים.. נראלי..
_______________________________________________________________________________________________________________________
פרק 20!!
מהפרק הקודם:
המשכתי לשבת שם כמה דקות, מנסה לחשוב מה לעשות. "נמאס לי" אמרתי וקמתי מהדשא, מנקה את שאריות הדשא מגבי. "כבר חושך" מלמלתי בשקט בעודי עומדת במקום "היום הזה עבר מהר..". לפתע הממטרות החלו לפעול ובשניות התמלאתי במים, נכנסתי בריצה למבנה רטובה על העצם ורועדת קור. "Hoo! It's what you did to my.." שמעתי מחדר כשהתהלכתי במסדרון. הקול משך אותי אל החדר, מוקסמת מהקול היפה של האדם ששר, זה ללא ספק גבר.
הגעתי לפתח החדר והסתכלתי על האדם שישב על אחד השולחנות וניגן בגיטרה, עוצם את עיניו. 'לא ידעתי שהוא מנגן' חשבתי לעצמי. הוא סיים לשיר ופקח את עיניו שנתקלו בי.
עמדתי שם כמה שניות עדיין מוקסמת מהשירה שלו ואז קלטתי את המבט שלו ונזכרתי שהוא בעצם לא ידע שאני שם.. אויי אני כזאת שכל..
"א..אני..אני לא.. ידעתי.. מנגן.. ו.. שר! ו.. ואוו! שמעתי.. באתי.. א..אני .. לא! לא! אני.." התחלתי לגמגם צירופי מילים לא ממש ברורות.. לא לי ובטח שלא לו.
"א..פשוט ששמעתי.. אז...א..אני..ראיתי.. שר.. ו.. טהנהנהנה..נה... דלילה.. גיטרה... בחדר מנגן.. ולא.. אני.. חחח.. לא.. אני ילך" המשכתי לגמגם ולבסוף הבנתי מה אני באמת צריכה לעשות. אבל זה לא נגמר בכך.. כשבדיוק התכוונתי ללכת.. גופי ומוחי שלחו יד נגדי וגרמו לי לחזור אל פתח הדלת מסיבה לא ברורה "אולי אני.. לא?.. אה...כן..חשבתי ש. לא.. לא לחשוב..חה.. כן.. לא!... אוו לא משנה" הסתבכתי שוב ושוב הלכתי אבל שוב חזרתי לפתח הדלת! הפעם.. לא בגלל הגוף שלי או המוח שלי או הקול הפנימי שלי.. לא.. זה היה הקול (החיצוני) שלו..
"את יכולה להישאר" הוא אמר בגיחוך.. וכמו שכבר הבנתם.. חזרתי לדלת סמוקת פנים.
"בואי נו.." הוא הוסיף כשראה שאני עומדת בפתח הדלת אבל לא ממש נכנסת. הוא סימן לי לשבת לידו על השולחן.
"אז.. כמה זמן עמדת פה?" הוא שאל "אמ... פזמון אחרון ניראה לי.." השבתי בחיוך "אה.." הוא המהם בהבנה.
"לא ידעתי שאתה שר...ומנגן.." אמרתי אחרי שתיקה קצרה "כן.. הצלחתי להבין את זה מהגמגומים שלך.." הוא אמר "בערך.." הוסיף "*אתה מגחגך עלי?!" שאלתי בדילאי כ"כ גדול שהוא שאל "מה?" ואחרי שנייה "אה... סוג של.. יואוו! איזה דילאי" הוא צחק בקול "אתה שוב מגחגח עלי.." קבעתי בפנים אדישות (-.-) "אכן אכן.." הוא אמר וגרם לי לצחוק איתו
"אז.. כמה זמן אתה מנגן?" שאלתי אחרי שנרגענו "אממ.. בערך שנתיים" הוא אמר "פששש.. יפה לך" אמרתי לו ונתתי לו צ'פחת עידוד על הכתף.. כנראה חזק מידי כי הוא שפשף את הכתף שלו אחר כך "תודה גבר" הוא אמר וצחק בעודו משפשף את הכתף
"אני מתילה לדאוג לפוסטמה.." סיוון אמרה כשהיא וסיגל ישבו בחצר על אחד הספסלים
"אה.הא.." סיגל מלמלה ובהתה באחד הספסלים עליו ישבו הבנים
"כאילו.. לא יודעת.. היא ממש נשברה מזה.." סיוון המשיכה
"אה.הא.." סיגל אמרה שוב
"ואולי חייזרים חטפו אותה לחלל" סיוון הבינה שסיגל לא ממש מקשיבה
"אה.הא.."
"ושאלו אותה איפה המפתח לצוללת הצהובה" סיוון המשיכה להגיד דברים מפגרים
"אה.הא.."
"ואולי היא גילתה להם!" סיוון זרמה עם זה
"איזה סתומים.. כולם יודעים שזה מאחורי השידה בחדר השינה של ההורים" סיגל ענתה
"אז את כן מקשיבה.."
"אה.הא"
"בערך.." סיוון התייאשה
"מה את בוהה?!" סיוון שאלה וניסתה להבין על מה סיגל מסתכלת..
"אה.הא... דלוקה הא?" היא שאלה כשהבינה שהיא מסתכלת על איתי.. או יותר נכון.. בוהה...
"אה.הא" סיגל ענתה
"טוב די עם ה 'אה.הא'" סיוון חיקתה אותה
"כן, כן.." סיגל החליפה תשובה
"סיגל.." סיוון אמרה
"אממ?" היא שאלה בלי להזיז את המבט מאיתי
"יש לך ג'וק ליד הרגל.."
"אהההההההההההההההההההההההההההההההההההה!" סיגל צרחה
"אז את לא כזאת קשוחה.." סיוון אמרה והתפוצצה מצחוק
**"אני שונאת אותך.." סיגל אמרה
"זה הדדי" סיוון ענתה לה
"אני שונאת אותך עוד יותר!" סיגל המשיכה
"גם זה הדדי.." סיוון ענתה באדישות
"את תחטפי כאפה!!" סיגל התעצבנה
"את לא רוצה לחטוף כאפה ממני.. תאמיני לי זה כואב.." סיוון אמרה
"זה הדדי!" סיגל אמרה
והן ראו את כרמל, גלי, נועה ושרון באות לכיוונם
"יאללה אתם באים לבחוץ?" איתי שאל
"יאללה בכיף.." רון אמר
"אתם באים?" איתי שאל את רועי , גל, טל, רונן ויואב
"כן כן.." גל ענה והוא רועי טל ורונן קמו
"אתה בא?"רונן שאל את יואב כשראה שהוא לא קם..
"לא.. לא ניראלי.." הוא ענה
"נוו יאללה! מה אתה כבד! בוא כבר" רון אמר ומשך אותו וכולם יצאו מהחדר.
כשהגיעו לחצר הם התיישבו על אחד הספסלים והתחילו לדבר
"היי הינה סיוון וסיגל" רועי אמר כסיגל וסיוון התיישבו על ספסל קורב אליהם
איתי מיד סובב את מבטו
"פיי.. תזהר שלא יתפס לך הצוואר" רועי אמר וצחק על איתי
"שתוק שתוק" הוא החזיר.
הם המשיכו לדבר ואיתי הרגיש מבטים שננעצים בו.. אבל הוא החליט לא לסובב את הראש
"אהההההההההההההההההההההההההההההההההה!" פתאום נשמע צעקה ואחריה צחוק גדול הבנים סובבו מהר את ראשם לעבר הצעקה וראו את סיגל מעוצבנת וסיוון מתפוצצת מצחוק
"אמאלה.. משוגעות אלה!" רונן אמר ושם את ידיו על החזה
הבנים צחקו למראה ואז ראו שמצטרפות אליהן כרמל, גלי, נועה ושרון.
הבנים המשיכו לדבר אבל ריכוזם של איתי,בן,רון,רונן וגל ירד לאט לאט...
"טוב מה קורה לכם חבורה של כוסיות! לכו לדבר איתן!" רועי צעק כשלא יכל לסבול יותר את החוסר הקשבה שלהם
"מה? על מה אתה מדבר?" רון היה הראשון להכחיש
"על מה אני מדבר?! אני מדבר על הריר שיוצא לך מהפה.. נגב נגב" רועי אמר
"חה! שטויות" רון אמר והעביר את ידו על פיו.
לפתע הם ראו את שון הולך עם הראש למטה
"שון!" יואב צעק שון הרים את הראש ושינה את כיוונו
"שון נו חכה שניה!" יואב צעק והלך אחריו
"מה קורה פה?" רונן שאל את איתי
"לא יודע.." הוא ענה לו בשקט
יואב רץ אחרי שון שהגביר את קצת הליכתו ולבסוף הוא השיג אותו
"נו חכה שנייה.." יואב תפס את כתפו והתנשף. שון הזיז את כתפו לאחור והמשיך ללכת כשהוא נוחר בבוז
"תקשיב לי שנייה א-" "אתה מה?!" שון קטע את יואב "מה?! נישקת את דניאל?! מה?! החליקו לך השפתיים?!" שון שאל בצעקה
"לא נו.. אתה לא מבין! זאת היא! היא נשקה אותי!" יואב ניסה להסביר לו
"אויי תחסוך ממני!" שון אמר והמשיך ללכת אבל יואב לא ויתר והלך אחריו מנסה להסביר
הבנים בינתיים ישבו על הספסל בוהים ביואב ושון ולא שמים לב שהבנות מתקרבות אליהם
"מה הולך שם?" נועה שאלה
"אין לנו מושג.. מישהו יודע?" איתי אמר וניסה לחפש תשובה אצל מישהו
אך כולם הנידו את ראשם בשלילה
"אתה בא לצאת קצת החוצה?" שאלתי אותו
"למה לא.." הוא אמר מושך בכתפיו והכניס את הגיטרה בחזרה לנרתיק
"שנלך?" הוא שאל באלגנטיות
"נלך" אמרתי
יצאנו החוצה והסתובבנו קצת בחצר לפתע ראיתי את שון ויואב צועקים אחד על השני
התקרבנו אליהם עוד קצת ושמעתי מה הם אומרים
"אתה לא מבין! אתה לא מנזה להבין! תקשיב לי שניה!" יואב צעק עליו וסובב אותו
"אל תיגע בי! ואני יודע בדיוק מה היה שם! אני לא צריך לשמוע כלום!" שון אמר ודחף את יואב ממנו
"די שון! תפסיק להיות ילד קטן! אתה לא יודע מה היה שם!" הוא דחף אותו בחזרה
"אני לא נישקתי אותה! היא נישקה אותי!" יואב צעק ופתאום נהיה שקט. אבל לא להרבה זמן
____________________________________________________________________________________________
מה'תם אומרים?? הא??
היה שווה לחכות?? יהיה שווה לחכות עוד עד פרק 21?? אני מקווה שכן.. כי.. טוב אתם מכירים אותי כבר ;) ניראלי.. XD
אז............................................ לא יודעת.. פשוט תגיבו!! לא כמו פרק שעבר!!! ביצ'אס 3>
אה.. כן.. ואני ינסה (ינסה) לעשות עיצוב חדש ושווה!! =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סתוניק :]