שלום חבריה.. התגעגעתם?? יאיי מי D:
אז אחרי המפגש החמדמד שהיה היום (מי שלא בא טמבל) נחתה עלי המוזה וחשבתי לעצמי..
איזה באסה שדורין לא פה.. כי אם היא הייתה פה הייתי מראה לה כמה קל זה לגמור פסקה קצרצרה..
אבל לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא! היא לא תסיים את זה!!
כלבה -.-
ועכשיו לפירקנו D:
_______________________________________________________________________________________________________
פרק 21
מהפרק הקודם:
"אתה בא לצאת קצת החוצה?" שאלתי אותו
"למה לא.." הוא אמר מושך בכתפיו והכניס את הגיטרה בחזרה לנרתיק
"שנלך?" הוא שאל באלגנטיות
"נלך" אמרתי
יצאנו החוצה והסתובבנו קצת בחצר לפתע ראיתי את שון ויואב צועקים אחד על השני
התקרבנו אליהם עוד קצת ושמעתי מה הם אומרים
"אתה לא מבין! אתה לא מנזה להבין! תקשיב לי שניה!" יואב צעק עליו וסובב אותו
"אל תיגע בי! ואני יודע בדיוק מה היה שם! אני לא צריך לשמוע כלום!" שון אמר ודחף את יואב ממנו
"די שון! תפסיק להיות ילד קטן! אתה לא יודע מה היה שם!" הוא דחף אותו בחזרה
"אני לא נישקתי אותה! היא נישקה אותי!" יואב צעק ופתאום נהיה שקט. אבל לא להרבה זמן
אני חושבת שכדי שאני ילך עכשיו" אמרתי לברק(כן..כן.. זהו עם הגיטרה) והסתובבתי בדיוק כשעמדתי ללכת שמעתי צעקה "שון!!" הסתובבתי אחורה וראיתי את שון יושב מעל יואב ומרביץ לו. פתאום גיליתי צד אחר בשון. הצד הכועס, הצד האלים. צד שלא הכרתי.בכלל.
ראיתי שיואב לא מחזיר לו. הוא לא מנסה להחזיר. במקום כל שהו, הוא האמין שזה מגיע לו, ושזה אשמתו. אבל הוא טועה, זה לא אשמתו. זאת אשמתי.
הבנים ניסו להפריד ביניהם, או יותר נכון והוריד את שון מיואב, והבנות.. עמדו בצד ולא הבינו מה קורה.
אחרי כמה ניסיונות הגיע ההצלחה ושון קם מיואב והלך לצד השני. לעומת זאת יואב נשאר שוכב על הדשא כשיורד לו קצת דם מהאף.
"אתה בסדר?" סיוון הייתה הראשונה להתעשת מבין הבנות. היא נגשה אליו ועזרה לו לקום "בוא.. צריך לטפל בך" היא נשמע כמו אמא רחמנייה.. מוזר. הוא הלך לידה כשהוא נשמען במקצת על כתפה והם עוברים לידי כאילו שהייתי רוח. הדבר היחידי שגרם לי להבין שאני לא באמת רוח היה המבט המאוכזב על פניו של יואב. מבט של ייאוש והמון אכזבה. אפשר להבין אותו.
"אתה בסדר?" סיוון שאלה את יואב בזמן שחיטטת את הפצע ליד האף
"כן... אני בסדר. אין לך מה לדאוג. רק פצע קטן" הוא אמר וזז באי נוחות
"טוב..." היא אמרה "בא לך לספר לי מה קרה??" היא שאלה
"סתם.. חברה שלך משגעת אותי" הוא אמר ויצא מהחדר
"זהו! הם התמוטטו! אפשר לחגוג את הניצחון!" רויטל קראה בשמחה
"לא רויטל.." דנה קטעה את שימחת "לא.. הם לא התמוטטו לגמרה" היא עשתה הפסקה "צריך לוודא שזה נגמר סופית. לגמרה" המשיכה
"כאילו.. כמו וידוי מוות?" יוליה שאלה
"כן.. וידוי מוות" דנה חייכה
הזמן עבר אני ושון עוד בסכסוך. עם יואב.. אני בסדר.
הקשר עם ברק מתהדק לאט לאט..
והחודשיים האלה.. עומדים להיגמר
"תלמידים ותלמידות. לרגל סיום לימודי הקיץ יתקיים נשף כמסורת כמו בכל מחזור. לנשף רצוי לבוא בזוגות וביום חמישי, כלומר מחר, יצא אוטובוס מבית הספר אל העיר ושם תוכלו לקנות בגדים לנשף. פרטים נוספים יתקבלו בהמשך. משוחררים" אמרה המורה וכולם יצאו מהכיתה
"וואוו נשף מגניב..." נועה אמרה
"כן.." כרמל אמרה ונשמע אכזבה בקולה
"מה את לא שמחה??" גלי התערבה
"לא יודעת.. אני שונאת את הקטע עם הזוגות... זה תמיד בעיה מעצבנת" היא מלמלה בכעס
"אוייש! שטויות! אני בטוחה שמישהו יציע לך לבוא איתו לנש-"
"היי כרמל" רונן צץ משום מקום וקטע את סיגל "-ף" היא השלימה "אמ.. אפשר לדבר איתך רגע?" הוא שאל ואיש לא זז
"לבד" הוא הוסיף ועדיין אף אחד לא זז
"אהממ" כרמל השתעלה
"אהה! כן! בוודאי! מה?? מה דניאל? אה בטח! אני באה! גם גלי ונועה וסיוון?? אב כן שניה! טוב.. צריך ללכת.. ביי" סיגל אמרה ודחפה את כולם אל עבר דניאל שלא הבינה מה היא רוצה מהחיים שלה
"אז.." כרמל התחילה להגיד
"רוצה לבוא איתי לנשף?" רונן אמר במהירות עד כדי כך שכרמל הייתה צריכה כמה שניות כדי להבין מה הוא אמר. "אה... כן.. בטח" כרמל אמרה שחיוך ביישני. "סבבה.." הוא היה נבוך גם "אז קבענו.." הוא אמר והתחיל ללכת
-טוק-טוק-טוק- נשמע דפיקה בדלת. שון קם בעייפות לעבר הדלת ופתח אותה לרווחה
"דנה.." מלמל
"הי שונוש!" אמרה בכל צייצני ונכנסה
"מה את רוצה דנה?" שון שאל בחוסר חשק מובהק
"אוישש.. מישו פה עצבני" אמרה וצקצקה בלשונה
"דנה.. תחסכי.. בשביל מה באת?" הוא שאל בבוטות
"באתי להציע לך לבוא איתי לנשף!" היא אמרה באושר "נכון זה נפלא??" כבר חשבתי על זה וראיתי שמלה מ-ה-מ-מ-ת בעיר! אני כללל כךךךךך הולכת לקנות אותה!" דנה ברברה וברברה כל כך הרבה שלשון כבר לא היה אכפת "בסדר" הוא אמר "ואני פשוט מתה ללבוש אותה ואני לא מוכנה לשמוע לא כי זה מאוד לא מכ-" "דנה!" שון קטע אותה "הא?" היא התבלבלה לרגע "אמרתי שבסדר.." הוא מלמל שוב "אה! אוקי פ-נ-ט-ס-ת-י-! תתלבש יפה כן? ביי שקסיסון!" היא קמה ויצאה מהחדר
"אויאלוהים" הוא מלמל.. שוב.
"היי" ברק התיישב לידי על הדשא
"היי" אמרתי בקול שבקושי נשמע
"מה הפעם?" שאל
"הכל..." עניתי בפשטות "פשוט הכל.."
"עד כדי כך?" שאל
"כן.. אבל לא נורא.. עוד שבועיים וזהו.. אני יתגבר" מלמלתי
"טוב..." הוא אמר בשקט והוסיף "יש לך עם מי ללכת לנשף?" הוא שאל בחשש
"לא.." היא אמרה "י-" "אבל זה גם לא מעניין אותי" היא קטעתי אותו
"בטוח?" הוא שאל "לא.. לא בטוח. כלום לא בטוח" מלמלתי 'מאיפה זה בא?!' חשבתי
ואז הופיעה הקרציה.. דנה
"אני מקווה שיש לך בן זוג לנשף.." היא אמרה בקול בעצבן "כי שון כבר תפוס" היא אמרה וצחקקה צחוק צורם והלכה
"תשרפיתשרפיתשרפיתשרפי" מלמלתי העצבנות
"אויי השנאה.." הוא אמר "בטוחה שאת לא רוצה?" שאל שוב "מי אני שאסרב?" שאלתי והנחתי את ראשי חזרה על הדשא
נהנתם?? ספרו לחברכם..
כי פרק בקרוב.. לא ניראלי שתראו XDD
סתאאם..
אממ.. אבל אני יכולה להגיד לכם.. שהסיפור הזה עוד מאט נגמר..
והחלטתי לגנוב את הרעיון של דורין ולעשות פאנפיקים קצרצרים על מקפלי.. ומי שירצה ויהיה נורא נחמד אני יעשה לו סיפור קצר לא בהחרך על מקפלי..
אז זה כניראה מה שאני יעשה עד שאני יגמור לכתוב את הפאנפיק על מקפלי ויעלה אותו ברצף
אני מקווה שזה יתבצע באמת XD
וזיייהוו!!!
מחר אני רואה את הסרט של אנגוס ואני יראה שם את דאגי הסקסי!!! D=
יאיי מי! D:
תגיבו ביצ'אס!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סתוניק :]