 כינוי:
בן: 33 ICQ: 196165927 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
פרק מספר....שווה קריאה
קטע מתוך ספר שאני כותב...אז אל תצפו למשהו מיוחד
משכן זה משעשע מענין רומנטי וכן הלאה
למי שיש כוח ובא לו להעביר ת'זמן בלצחוק ולחייך ולא להאמין שאני יכול לכתוב משהו כזה...אז בבקשה שיקרא
אהה ותגיבו לא משנה מה תגיבו =)
אז קבלו במחיאות כפיים פילוט של הספר...
עליתי מהר הביתה פעם ראשונה מרוצה מעצמי זה שלוש חודשים,ערב מושלם פשוט
ערב
מושלם אמרתי לעצמי.התקרבתי לדלת הבית וראיתי בין חריצי הדלת אור,הסתכלתי
על
שעון היד שלי בשביל לבדוק מה השעה.אם מעבר לדלת לא מחכים ההורים כועסים
בגלל שהגעתי מאוחר ממה שהבטחתי להם,השעה הייתה 2:43 הבטחתי להורים שהכי
מאוחר שאגיע יהיה ב1.אבל שום דבר לא היה יכול להרוס את הערב.הכנסתי את
המפתח לתוך המנעול של הדלת וישר נשמעו ליחשושים בתוך הסלון.נכנסתי במעבר
של הדלת הסתכלתי לעבר הספה וראיתי את ההורים שלי יושבים ביחד התכוננתי כבר
להגיד שאני מצטער אבל שמתי לב לחיוכים שלהם."אמא,אבא למה אתם כל כך
שמחים?".איליה זוכר את החופשה שתכננו לצפון?,"כן כמובן שזוכר,למה
שואלים?".החלטנו סופית לצאת לחופשה!,"מה!? מתי?",לפני שעזבת...,התחלתי
לצחוק ושאלתי מתי יוצאים לחופשה,אבא הפתיע אותי עם התשובה כשאמר ששבוע
הבא כבר ניסע,הוא חייך קם מה הספה והלך לחדר השינה כשהמשפט האחרון שאני
שומע ממנו זה שצריך להכין את כל הדברים לדיג.אמא שעדין נותרה יושבת על
הספה עם החיוך המשיכה להביט בי.נו איליה אתה שמח?,כמובן גם לי כבר היה
חיוך על הפנים עד שלאט לאט זה התנפץ לי "שנייה שבוע הבא!?"...כן שבוע הבא
למה אתה שואל את זה בצורה כזאת?,"יש לי משהו חשוב לעשות,יא אפשר לדחות".לא
אני ממש מצטערת וכבר הזמנו הכל ואתה גם כך תמיד מתלונן לאבא שהוא אף פעם
לא לימד אותך לדוג.באותה שנייה איבדתי את כל המצב רוח,מי היה מאמין שערב
כל כך טוב יכול להרס בגלל הפתעה של ההורים.המשכתי לעמוד בכניסה של הבית
בדיוק
כפי שמתי שהבחנתי בחיוכים של ההורים,אפילו לא הורדתי נעלים.ואז שוב תפסתי
את המבט של אמא,הכל בסדר איליה?."כן אמא",אוקיי אז לילה טוב לך אהה ולגבי
זה שהגעת מאוחר ולא הודעת לנו נדבר על זה מחר.נשארתי עומד באותה נקודה גם
לאחר שאמא עזבה את הסלון מביט בספה שההורים ישבו בה,רק חושב על איך שהכל
יכול להשתבש בגלל הפתעה מההורים.הורדתי את הנעלים.נכנסתי לחדר שלי.המחשב
היה
דלוק וגם האייסיקיו.ברקע ראיתי הודעה התקרבתי למחשב והרגשתי את הלב נעצר
לשנייה."2:29.סיון:תודה לך על הערב הנפלא,נהנתי מאד מצפה לדבר איתך כבר
מחר,אהה ולילה טוב חמוד".ושוב הרגשתי מאושר.לפני שהספקתי לזוז מה המחשב
נפתחה הדלת של החדר מאחורי ואחי נכנס לחדר.נו אז איך הלך? ספר כבר!,"סמיון
שומע אני עייף זה בסדר אם נדבר יותר מאוחר?"שומע עכשיו 3 בלילה יותר מאוחר
זה מתי?,אחי תמיד הצליח לעודד אותי עם השטיות שלו חייכת לעברו."היה ממש
טוב,תודה על העצות שהיו גרועות כל כך שהייתי צריך להסביר לה שיש לי אח
גדול שאמר לי להגיד את זה".אין סיכוי שזה היה כל כך גרוע..."אפילו דבש לא
יכול להיות מתוק יותר ממך?!,מזה אמור להיות לעזזל משפט התחלה משנות
ה30?,מה חשבתי בכלל שביקשתי ממך עצות!".אחי התחיל לצחוק חשבתי כבר שהוא
יעיר את ההורים אבל נראה שזה לא היה אכפת לו ממש באותו הרגע.אל תגיד לי
שבאמת שהתמשת בזה?,סתם הסתלבטתי איתך לא באמת חשבתי שתגיד את זה!.לאחר
שאמר את המשפט הוא המשיך לצחוק אבל בקול שקט יותר.התחלתי לצחוק
איתו.וחשבתי
לעצמי איזה שטיות בנים עושים או אומרים כשהם בלחץ.אחי הפסיק לגמרה לצחוק
ונותר לו רק החיוך על הפנים.נו אז למה את בכל זאת לא נראה הכי מאושר
שבעולם?."ההורים תכננו את הנסיעה לשבוע הבא",כן אני מודע לזה ובגלל זה אתה
חסר מצב רוח!?."ממש לא בגלל זה...פשוט יש לה יומהולדת שבוע הבא,אתה יודע
חשבתי לפגוש את שאר החברות שלה והידידים ולהוציא אותה מה התחרות אתה
יודע...אבל הקטע שהכי עובר לי בראש זה שיכולים להתחיל איתה ביומהולדת
כשאני לא יהיה".אל תדאג לך לישון מחר הכל יעבור סבבה ביינתים תנוח,ותחשוב
על זה שמחר חופש לא צריך להתעורר לשום מקום.אחי יצא מה החדר וסגר אחריו את
הדלת,אמרתי לעצמי שהוא צודק מחר הכל יהיה בסדר.נכנסתי למיטה ופשוט נפלתי
לשינה.באותה צורה שנרדמתי כך התעוררתי מצלצול הפלאפון קמתי לעבר הפלאפון
החזקתי אותו הסתכלתי על הצד.וראיתי שעומרי מתקשר,התפלאתי מזה שהשעה הייתה
8 בבוקר ביום שאין בית ספר ועומרי כבר ער."הלו?!",מה קורה?."בסדר רק שהערת
אותי,ואני לא מאמין שאתה לא ישן בשעה כזאת".סיפור ארוך שומע תיהיה עוד חצי
שעה בתחנה מרכזית,"מה למה?",פשוט תיהיה.נשארתי מחזיק את הפלאפון ביד ולא
מבין עדין מאיפה הדרמתיות הזאת הופיעה לעומרי,לאחר מספר שניות הלכתי לשתוף
את הפנים יצאתי,הייתי מחוסל באותם הרגעים הלכתי לישון אחרי שלוש בלילה
וכבר ב8 אני ער,עברתי ליד החדר של אחי שעדין ישן.נעלתי את הנעלים ויצאתי
מה הבית מתלבט עם להתקשר לסיון או לא ההתלבטות שלי נמשכה עד שהגעתי לתחנת
האוטובוס,שם פגשתי את יובל,הוא היה בגילי רק שלמד בתיכון אחר,הוא היה
מתופף בלהקה שהקים עם החברים שלו הכרתי אותו גם באחד המקרים בתחנת
האוטובוס בה עמדתי כרגע.התידדנו רק בגלל להקות ששנינו שומעים ותמיד מדברים
עליהן כשאנחנו נפגשים יותר מכך לא דברתי איתו ולא פגשתי.התחלנו לדבר על
קליפ חדש של אחד הלהקות ששנינו אוהבים,הגיע האוטובוס עליתי עליו נתתי לנהג
את הכרטסיה,יובל הוציא את הארנק ושם לב שמשהו חסר לו הוא אמר לי שלום
ושהוא צריך לחזור הביתה.וכך קרה שאני נסעתי לבד באוטובוס.במהלך הנסיעה
ניסתי לנחש למה.שירדתי מה האוטובוס ישר פגשתי את עומרי וגילתי שרק לא לי
הוא קרא.כל החבר'ה היו ביחד."נו אז מה הקטע שכולנו כאן?".השתעמם לי בבית
אז החלטתי לצאת איתכם לשתות קולה אחרי זה אם בא לכם נתנחל אצלי.צחקתי טיפה
והלכנו לפיצוציה הקרובה קנינו שתיה ומשהו לאכול.התישבנו כולנו.וישר עומרי
צחק ואמר שאין משהו יותר טוב מאשר לשתות קולה,בחזרה אנדריי ענה לו שלהיות
עם בחורה שאתה אוהב זה הכי טוב.עומרי ישר ידע מה להגיד"להיות עם בחורה
שאתה אוהב ולשתות קולה זה הכי טוב".עדין לא סיפרתי לאף אחד מהם שאני יוצא
עם משהי למרות שרציתי אבל לי זה נראה לא במקום.התקפלנו ועומרי הזמין את
כולם עליו.העדפתי ללכת הביתה ולהשלים שעות שינה,נפרדתי מכולם ונסעתי חזרה
הביתה.זאת הייתה נסיעה שקטה כל הדרך שמעתי מוזיקה באוזניות עד שהגעתי
הביתה וגילתי שני זוגות נעלים לא מוכרים ישר הבנתי שזה החברים של
אחי.נכנסתי לחדר שלי ומצאתי את אחי עם שני חברים טובים שלו עוד מה היסודי
משחקים איזה משהו במחשב ומדברים בינהם.כשהבחינו בי הם רק נעצו מבטים
בי.שאלתי אותם מה כבר קרה.הם הסתכלו אחד על השני ואז שוב עלי.נו אז
מה?...סמיון סיפר שהילד שלנו גדל ויוצא עם משהי חמודה,"יוצא?!,סה''כ יצאתי
איתה פעם אחת וסמיון עושה מזה סיפור".הוא אחיך הוא צריך לעשות מזה
סיפור,"זה פעם אחרונה שאני אומר לו משהו".נו אז התקשרת אליה כבר?,"לא עדין
לא".אל תתן לבחורה לחכות.ואז בפעם הראשונה בשיחה חברו השני של אחי,ארתור
השתתף בשיחה ואמר שלפעמים צריך לתת לבנות לחכות.שמענו גם לגבי זה שאתה לא
תיהיה ביומהולדת שלה,יש לך תרגיל הרשמה מהיר?.אחי שעד עכשיו לא דיבר הודיע
להם על התוכנית "הרומנטקי הנועז".שנהם צחקו ושאלו מזה.איליה לפני הרבה זמן
יחסית חשב על תוכנית גאונית לפי דעתי כל מה שצריך זה לקחת בת כלשהי לבקש
ממנה שתעזור לקנות מתנה לידידה ולבקש ממנה עזרה בגלל שלאותה ידידה יש את
אותו טעם כמו לזאת שאתה מבקש ממנה עזרה.אבל הקטע שאין שום ידידה סה''כ זאת
שביקשת ממנה קונה מתנה לעצמה רק שהיא לא מודעת לזה אחרי זה אתה מבקש ממנה
לנסוע איתך לאנשהו וזה מקום מגניב שאיליה מצא קצת מחוץ לעיר יש שם.עץ
ורואים שם את השקיעה ממש טוב ושקט שם באותו מקום אתה מחביא איזה תיק עם
כוסות ושתייה וזה ממש יוצא קטע רומנטי בסוף של צפייה בשקיעה אתה מודע שאין
שום ידידה ואתה שולח את אותה הבת הביתה כשהיא רק חושבת עד כמה שאתה
רומנטי.זחר וארתור נראו המומים.ובהו בי כמו שאף פעם לא בהו בי.שנייה סמיון
אתה רוצה להגיד שעל כל זה חשב איליה?!.כן נכון רעיון מגניב.כן....מגניב.נו
איליה אתה הולך לעשות את זה?."ממש לא".למה זה תוכנית טובה,"כן אבל חשבתי
לעשות את זה לסיגל".ארתור וזחר התחילו לצחוק ,שנייה יש סיון וסיגל!?.הם
התחילו לצחוק בקול רם.איליה יש לך קטע עם שמות שמתחילים ב ס','י
בהתחלה!?.התחלתי לצחוק איתם.יצאתי מה החדר שבו עדין היה נשמע הרבה
צחוק.החלטתי להתקשר לסיון.
הסוף =)
מקווה שאהבתם
ואני מזכיר יש לי טוויטר....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
