|
 כינוי:
בן: 33 ICQ: 196165927 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
הכל ענין של גישה?,אתם מאמינים בזה?
הכל ענין של גישה ת'אמין לי......
כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה גם מה הבנים וגם מה הבנות,אבל אף פעם לא יצא לי לשאול אם הם בעצמם מאמינים בזה כמה שקשה לי להודות בזה אבל אני האמנתי בזה בהתחלה וגם גרמתי לאנשים אחרים להאמין בזה.הרי אם אתה תאמין בזה אתה תוכל לשכנע גם אנשים אחרים להאמין בזה,וזה אכן נכון למרות שבזמן האחרון האמונה שלי בדברים שונים ירדה למינוס חמש,אין לזה סיבה מיוחדת רק שפשוט כשהזמן עובר ואתה מאמין בזה אבל לא קורה לך כלום הכל נשבר חוסר האמונה רק גדל וגדל.אני די בטוח שרובכם מכירים את המשפט "לאנשים טובים דברים טובים קורים" לא רוצה לשבור לאף אחד את האשליה המשפט הזה מפגר אבל כל עוד את מאמינים בזה אתם יותר מאושרים וכנראה זה גם גורם לכם לרצות ולעשות מעשים טובים בשביל שבעתיד אתם תקבלו החזר על המעשים הטובים,מוכר לכם הקטע שבספרות שני מילים מפרשים לשלושה עמודים שלמים,זה משאני הולך לעשות כרגע.שום דבר לא נופל משמים סתם כך הכל קשור לכוח הכבידה-מציאות כואבת בעיקר עם אתם יושבים מתחת לעץ קוקוס...המשפט הזה סוג של תגובת שרשרת עם עשיתם משהו טוב לאחרים הם ירצו להחזיר לכם הרי.לאחר ששברתי לעצמי את האמונה במשפט הזה והבנתי שבשביל שדברים טובים יקרו צריך לעשות עם זה משהו,אני לא רציתי לשבור לאחרים את הפנטזיה אז החלטתי שאני אכן הולך להחזיר לאנשים טובים רק שהם אפילו לא ידוע מאיפה זה.ואני חייב לציין שהצלחתי אנשים האמינו בזה יותר ועשו יותר דברים טובים.אבל איפה אני בכל המשפט הזה,לאט לאט גילתי שאני מאמין במשפט הזה לא רק שאני מאמין אני גורם לו לפעול אכן הרגשה אלוהית!.אבל אני גם דפקתי את הרעיון של המשפט.הרי אם לא ידוע שאני עשיתי את זה איך בדיוק יחזירו לי,מחשבה אגויסטית....
לא לקח לי הרבה זמן וכבר האמנתי כולי במשפט הזה בעינים עצומות ורק חיכתי לדברים הטובים שאמורים לקרות הם לא באו עד עכשיו.אבל זה לא כזה רע כמו שזה נשמע,כל מעשה טוב שעשיתי הרגשתי סיפוק ענק.
אבל בכל זאת חסרים הדברים הטובים האלו שנופלים סתם כך מה השמים.
אז אתם מאמינים בזה שהכל ענין של גישה?
מעטים הם האנשים שיודעים מה קורה אצלי בראש ומוכנים להקשיב לי ושאני בכלל מוכן לספר להם את זה.יצאתי לא מזמן עם אחד האנשים האלו יותר נכון הוצאתי אותו מה הבילוי עם החברים שלו,יש אנשים שמוכנים להקריב כל כך הרבה בשבילי...כמובן שזה לא סתם כך הוא מבריז להם לא רק בגלל שקוראים לי איליה.כן אולי בכל זאת דברים טובים קורים לאנשים טובים מתי שאתה עוזר להם ויש להם מוח ומתענינים איך זה קרה ובסוף מוצאים את עצמם מולי ואומרים לי תודה.הגעתי איכשהו לזה שדברתי איתו לגבי זה שרוב האנשים מדברים איתי רק כשצרכים משהו או רוצים לפרוק משהו,כמו לדוגמא ידידה שלא מזמן סיפרה לי מה יושב לה בלב ובסיום של כל הפריקה אמרה שהיא לא מבינה למה היא אמרה לי את כל זה.לא מבינה אהא....אולי זה בגלל שאני בין האנשים היחדים שמקשבים מנסים לעודד וגם עוזרים בזה איכשהו,למרות שקיים סיכוי גם שזה בגלל שאני לא נמצא איתה כזה הרבה זמן,קל יותר לפרוק את הדברים לאנשים שלא נמצאים איתך הרבה או שלא מדברים איתך הרבה.שני הסיבות האלו יכולות להיות במקרה אפילו ביחד גם וגם.הוא חייך והתחיל לצוחק ושאל "האם זה לא משאתה עושה כרגע,הוצאת אותי מבילוי רק בשביל לפרוק את הדברים,אני לא מדבר איתך כל כך הרבה ולא נמצא איתך כל כך הרבה." ואכן כמה שהיה קשה לקבל הרבה מה האנשים אכן חיים כך.כן לפעמים אנחנו שוכחים מאותם האנשים כשאנחנו מאושרים.הרי מי רוצה להזכר בתקופות היותר עצובות.אבל אני לא אחד מה האנשים האלו.כל מה שהיה לו להגיד שאני צודק בחלק מה הענין.ושאל שוב אז מה הקטע? הקטע הוא שאותה אחת דיברה איתי במשך בערך כ30 דקות דבוקה לשיחה,לאחר חודשים שלא דיברתי איתה כך.כשהייתה שמחה היא שחכה ממני."מגעיל נכון" אתה לא יודע עד כמה."אז אל תדבר,פשוט שכח מהם שיראו כמה זמן איך זה.רק בקשה אחת קטנה אל תיהיה דפוק ואל תשכח שאתה גם כן לא הצדיק הכי גדול בעולם"
אז השאלה שנותרה האם אני אכן יעשה את זה...עד עכשיו אני חושב על התשובה.
אז אולי בכל זאת הכל ענין של גישה?
אני יכול במקרה הזה ללכת בגישה של להתעלם עד שיזכרו בי או להמשיך עם זה.רק דבר אחד אני יודע אם אני יתעלם לא חובה שזה ישתנה,וגם אם כן וזה באורח נס ישתנה לא חובה שזה יחזיק להרבה זמן."ההיסטוריה מלמדת שאנחנו לא לומדים ממנה".ואם אני ימשיך זה גם לא יעשה שום דבר.אז מה הטעם בכל זה?.גם אני לא יודע.
בתקופה האחרונה הייתי הרבה עסוק בעצמי ואיפה אני נמצא לעזזל אז לא היה לי זמן לעדכן ת'בלוג וכתבתי דברים לכל מיני מקומות אפילו יצאו לי דברים יפים לדעתי בטעות כמו הקטע הבא....
הגשמת חלום בעד חלום
אחר....
רבתי עם אמא טיפה...
"למה?"
סיפור ארוך
"אז תספר"
לא
מזמן קיבלתי הצעה לעבוד במשהו שאני אוהב ותמיד חשבתי לעסוק בזה,אמרו לי אבל שזה
סה''כ ראיון.לפני חודש הלכתי אליו,לפני שבוע הודיעו לי שהתקבלתי והם רוצים
אותי.
"יפה!!!!"
היום הבטתי לה בעינים והיא בשלי במשך כדקה הסתכלנו כך,הדקה
הזאת עשתה אותי מאושר למשך שעתים.אני אוהב אותה ולא אהבת נעורים כזאת שעוברת תוך
חצי שנה,אם היו לי אומרים להנשא איתה לא הייתי מהסס אפילו לא לשנייה.
בגלל זה
החלטתי לא לקחת את העבודה.
"מה? למה?!,היא לא רוצה שתקח?"
היא אפילו לא מודעת
לזה פשוט אם אני יקח את העבודה לא יהיה לי זמן אני יצטרך הרבה לנסוע,אני יהיה עסוק
מדי,פשוט החלטתי שאני הולך לנסות להיות איתה...
אפילו שקיים סיכוי וזה לא יצליח
לי ואני יפספס משהו שאני רוצה ואוהב משהו שיכול להיות לי גם בעתיד.אז אולי זאת אכן
אהבת נעורים טיפשית,אני לא רוצה לפספס את העבודה הזאת אבל הכי הרבה אני לא רוצה
לפספס אותה והזדמנות להיות איתה.כבר מספיק פעמים פספסתי אבל לא הפעם,העבודה הזאת
תעשה אותי מאושר אבל היא אף פעם לא תעשה אותי מאושר כמו להיות
איתה.
זהו עד לפוסט זה...מקווה שנהנתם פעם הבאה פוסט טיפה יותר שמח ובמתכונת רגילה....
וכל מי שאהב אנא מכם תכתבו כאן בתגובה לא באיסיקיו לא במאייל לא בטלפון פלאפון ועוד אלה כאן בבלוג אני יעריך את זה הרבה יותר תודה מראש
ומשפט אחרון לסיום דברים טובים קורים לאנשים טובים תאמינו לי אני זה שגורם לזה להפוך למציאות ועוד הרבה אנשים כמוני....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
