כינוי:
גלי לי . בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2008
las divinas !!!!
אני כל-כך מרגישה תחושת ריקנות נוראית בזמן האחרון. אני בנאדם של אהבה , וכאילו, אני ממש אוהבת את כל הקטע הזה של הפרפרים בבטן כשאת יודעת שאת הולכת לפגוש אותו וכל מיני חרא הרגשות כשאת בוכה מגעגועים , או מכאב . . אבל אני לא דלוקה / אוהבת / שמה עין על מישהו בזמן האחרון. וזה די הרבה זמן |: דווקא עכשיו אני קולטת מלא בנים שכן מנסים להתקרב אליי, כשאני לוקחת אותם רק כידידים ולמען האמת לא משהו מעבר. וחברות? כבר קלטתי ממזמן של-א קיים פשוט דבר כזה. כמו שאמרתי, כולם דואגים רק לתחת שלהם . זה מוסיף המון לתחושה של הריקנות הזאתי , כי תמיד הייתי אופטימית בעניין הזה שכן יש דבר כזה , רק שאני נפלתי על הדבר הכי רחוק מחברות. אני בטוחה שיש אנשים כאלה, ושיום אחד אני אמצא חברה שאני באמת אוכל לשפוך את הלב , ולהתגבר על הבנאדם הסגור שבי , והיא תהיה מוכנה להקריב את עצמה בשבילי ולהיות אכפתית גם לי, כמו שאני אהיה אכפתית אלייה . אבל עד אז אני חושבת שיגיעו ימים טובים יותר או גרועים יותר , ובינתיים חברות , ........ זה הדבר הכי רחוק מהאנשים שאני מסתובבת איתם. זה לא אומר עליי משהו , בכלל לא .. אמרתי, אני עדיין מחפשת את החברה המושלמת , כמו ב"לא מדהימה" , כי זה כן כל-כך מתאים לי. את הידיד המושלם שכרגע גם בתור החברה המושלמת שלי, כבר מצאתי. הוא לא אינטרסנט , הוא הכי לא, ואני כל-כך אוהבת אותו, כי הוא תמיד משרה עליי אווירה חיובית כשאני לידו .......... שבוע שעבר היה לי מבחן מאוד קשה במת' , ואני די חושבת שהלך לי ממש ממש חרא O: היה לי פשוט בלאק אאוט מטורף , ואני כל-כך אבל ממש מפחדת מהציון, אבל אני אופטימית ^^ הנה הם באים ... ימים של שקט ( =
| |
" וכל מה שרצית זה אהבה , אף פעם לא היית קרובה " ...
ממש נמאס לי. אולי אני קוטרית, ואני מתלוננת כל-כך הרבה פעמים ביום , אבל אני יודעת להגיד כשטוב לי , ואני כן שמחה במה שיש לי. אבל כל אחד סובל עליות וירידות. ולאחרונה אני בכלל לא רואה עליות , רק ירידות , כל הזמן אני משלה את עצמי שהעלייה עוד תבוא, והיא תהיה הרבה יותר גדולה ומקסימה מכל הירידות שסבלתי בתקופה האחרונה , ושלא תבינו .. טוב לי, אני יכולה להגיד. בחופש הייתי הכי מאושרת שיש ושומדבר ואף אחד לא מנע ממני לחייך חיוך ענקי ואמיתי ולצרוח לעולם "אתם שומעים ? כן טוב לי ! ואני שמחה שזה מפריע לכם (: " ואני כל פעם משלה אותי שכן יש דבר כזה חברה אמיתית , שתהיה מוכנה להקריב את עצמה בשבילך. ואני כל פעם מקבלת סטירה מצלצלת לפנים שמראה לי שאני יותר מדי תמימה ושלא קיים דבר כזה. כל העולם סובב אחרי אינטרסים של אנשים , כולם הכי אינטרסנטים ואנוכיים שיש. אין פלא שהעולם לא כזה ורוד ומושלם כמו שילדה תמימה עם חלב על השפתיים חושבת. העולם מזעזע , מזוויע , נוראי יותר מדי גרוע בשביל לחיות בו. זה כמו למשל ים המלח, שכמות המלח יותר מדי גבוהה כדי שיצורים יחיו שם. ככה זה , העולם יותר מדי גרוע וזוועתי ומגעיל ומזעזע כדי לחיות בו, ונאי לא מתכוונת לנופים, אני מתכוונת למה שאנשים עושים אותו, כי אם היו קצת יותר אנשים טובים ואכפתיים בעולם, אולי העולם הזה היה נראה הרבה יותר יפה ממש שהוא נראה לי כיום. ואם מילים כאלה יוצאות מפה של אדם הכי אופטימי לפחות ממה שאני מכירה , כנראה שבאמת הגעתי לשפל המדרגה כדי להגיד את זה . ועוד מעט הגאות תגיע. עוד מעט. ושום דבר לא נשכח ממני , שום מילה שאמרתם , שום פגיעה שעשיתם , שום פצע שיצרתם בלב שלי. ואני רק מחכה ליום הזה, שכל גלגל החיים הענקי הזה יתהפך, אני אהיה הכי הכי גבוה בשמים, ואתם תהיו בשפל, ושלא תחשבו .. לרגע אני לא אהיה מאושרת מזה שאתם למטה, אני רק אחייך, כי סופסוף אתם מבינים את ההרגשה. וכל העולם הזה צביעות, וגועל וזה לא העולם שאני רוצה לגדל בו את הילדים שלי, אני לא רוצה שיראו כל-כך הרבה רוע מאנשים, כל-כך הרבה מקרים מזוויעים, ואני מקווה שהכל ישתנה, ואנשים יקבלו יותר שכל . אני אמשיך תמיד להיות אכפתית לסביבה, כי זה המקום שממנו באתי וזה החינוך שאני קיבלתי. אבל נמאס לי לחשוב כל-כך הרבה על אנשים ולהיפגע, מהיום כל אחד לעצמו, גלי דואגת רק לגלי ולתחת שלה. אמרתם לי שאני אתרגל לזה שהוא בצבא ושאני לא אראה ואריח את הבושם והחדר שלו שמלא במוזיקת רוק , עברה שנה , ואף אחד לא יודע את זה שלעולם לא התרגלתי, והנה אני שוב בוכה כמו ילדה קטנה. רק לדבר על זה. כן הוא חסר לי בכל-כך הרבה תחומים בחיים , וזה נורא מבאס להתחיל את השנה בלי שהוא מחבק אותי ואומר לי בהצלחה. והוא האדם שתמיד שייך אותי לכל הדברים שלא הצלחתי להיות משויכת אליהם, והוא האדם שהיה יושב לידי באירועים משפחתיים ומדבר איתי וגורם לי לצחוק כשאני עצובה. והוא חסר לי , וזה נוראי להיכנס לחדר הריק שלו, כי פתאום הוא נראה קודר כל-כך, ולא התרגלתי. עברה שנה שלמה , ולא התרגלתי , ואני לא אתרגל אי פעם, אז אמרתם לי שזה יחזק את הקשר, ונכון חיזק אותו יותר ממה שהוא היה , אז מה אם הוא משרת ליד הבית ? הוא כל-כך חסר לי. והכי נוראי זה כשהוא בא הביתה, ואת כל-כך מאושרת ולא משנה כמה חרא אכלת באותו היום, ואת רוצה לחבק אותי חזק ולחנוק אותו בנשיקות, אבל את לא רוצה להיות קרצייה מדי. כי בכל-זאת הוא חזר אחרי שבוע שלא היה בבית .... ובכל מקרה הוא חסר לי. אבל אני אף פעם לא שוכחת שיש דברים יותר גרועים מזה .
| |
גלי והעורבים . פוסט ראשון.
היי , שלום לכולם . [: אני גלי [ חסויה ] . חדשה בישרא ? ! אני ממש ממש לא . כאן תשמעו עליי, שיעורי חיים, אהבה, שנאה, אכזבה, ובגרות . וכל זה קורה, בין ארבעה קירות, שולחן ארון ומיטה. אפשר להגיד שאני בן אדם סגור. ורק לקוראים בבלוג, באמת תהיה הצצה, לעולם הפרטי שלי, ולסודות הכמוסים שלי. כי בינינו, כמה כבר אפשר לשמור בבטן? תשמעו על התלות שלי באנשים הקרובים עליי, על היכולת לסלוח ולהיפגע כל פעם מחדש , על העצב כשאנשים מסביבי נפגעים , על הלימודים בכיתה ט', ועל חברות . . . כי בעצם , זה כל העולם שלי. ושלכם . אז שלום לכולם , אני גלי . כאן תשמעו עליי, בין ארבעה קירות , שולחן ארון ומיטה.
| |
|