אני כדור הרגעה.
פועֵל בַּדירה,
יעיל במשרד,
ניגש לַבחינות,
מופיע להכרעת הדין,
מדביק בִּקְפידה סִפלונים מנוּפצים –
רק קח אותי,
הָמֵס מתחת לַלָשון,
רק בְּלַע אותי,
רק לְגוֹם עם המים.
אני יודע לטפל בְּאָסוֹן,
לעמוד בִּבְשוֹרה רעה,
להקטין אי-צדק,
להבהיר את הֶעְדֵּר הָאֵל,
להתאים לַפָּנִים מִגְבַּעַת אֵבֶל.
לְמה אתה מחכה –
בְּטַח בַּחֶמְלָה הכימית.
עודךָ צעיר (עודֵךְ צעירה),
עליךָ (עלייךְ) להסתדר איכשהו.
מי אמר
שיש לעבור את החיים באוֹמץ?
הָשֵׁב לי את תְהוֹמְךָ –
ארפְּדֶנָּה בַּחֲלום,
תכיר (תכירי) לי תודה
בְּשֶׁל הנפילה על ארבע רגליים.
מְכוֹר לי את נִשְמָתְךָ.
לא תמצא קונה אַחֵר.
כבר אין שָׂטָן אַחֵר.
לא שלי... של משוררת פולנית אחת, ראיתי את זה באיזה בלוג והתאהבתי. כבר הרבה זמן שלא כתבתי בגללך.