אני כבר לא יודעת מי אני ומה אני.
פשוט אין לי מושג מה הולך איתי.
כל מה שאני יודעת שאני נמצאת במצב על הפנים.
ברור שזה לא יעניין אותכם,עובדה שכבר דיי הפסקתם להיכנס ולהגיב,
אבל זה המקום היחידי שאני אולי יכולה לבכות
למה במציאות אני לא מרשה לעצמי.
אין לך מושג כמה אני רוצה לברוח עכשיו.
פשוט לקחת הפסקה אחת גדולה מהכלל
מהבית,מהעבודה,מהלימודים,מהכיבוי מהכל כולל הכלל
אבל כסף אני צריכה,ועוד מעט כל הבגרויות המזורגגות האלה ופסח אני עושה בחולון...
זה לא רק שאני רוצה לברוח..
אני צריכה,צריכה לברוח..
ללכת למקום כלשהו ופשוט להתנתק מהמציאות.
אני צריכה להתחיל לחזור לגבעה,גם ככה עוד מעט הורסים אותה.
ראיתי היום את המחזה ש י"ב מגמת תאטרון העלו היום "משוגעת"
היו קטעים שרציתי לבכות ופשוט לצאת החוצה.
חלק מהקטעים שם כ"כ הזכירו לי את העבר,
את ההרגשות את הרצון של לחתוך,את הטרוף וניסיונות המניעה,פשוט גמילה.
הכל התחיל להציף אותי מחדש
בכלל בחודשים האחרונים אני על הפנים מאז שסבתא ז"ל נפטרה.
בחודש ה-2 ניפטרה אז הייתה ההלוויה
בחודש ה-3 אזכרה של חודש
החודש לא אמור להיות דבר..
ובחודש ה-5 י\היומולדת שלי עם האזכרה של אלירן ז"ל .
ובגרויות על הראש
וניסיון השילוב של עבודה עם לימודים לא כ"כ הולך לי
והיום בבוקר רק קלטי כמה אני מפסידה את הגדילה של בוני
שזה ממש חסר לי
אבל גם כמה אני לא מסוגלת לשבת במבנה הזה!
אני רוצה שהחלום\מחשבה הזאת תתרחש כבר
שהכל פשוט ישרף,אולי כך אוכל לפתוח בדף חדש ובחיים חדשיםם
פעם אחרונה אני חושבת שרשמתי שאני הולכת לאבד את עצמי או בסגנון..
והינה צדקתי אני אשכרה "מדיום" האא!><
*גוהר הוא אדם פשוט ניפלא.
אני צריכה לבצע שינוי במיידי
לא יודעת איך ומה להתחיל אבל אני חושבת שזה יקרה..
אני במצב שאני םשוט שונאת את העולם עכשיו.
ממש לא יזיק לי אם יהיה איתי מישו עכשיו בתקופה המכוערת הזאת
אבל מה שאני עושה,אני פשוט מרחיקה את עצמי מכולם..
אם יהיה מישו שידע איך לעודד אותי ולרומם אותי אני אוריד בפניו את הכובע.
אודה לו על כך שהוא הוציא ואתי מהתקופה הזאת ועזר לי להתאפס ולא אשכח זאת לעולמים.
לילה טוב. ...
crazy mokey
בבלוג זה
בכל הבלוגים
