באמת שחשבתי שזה יהיה אחרת, שבשלב מסויים, זה ישתנה.

חשבתי, באמת, אולי הייתי תמימה. חשבתי שהחוסר כבוד הזה יעלם.

שחשבתי שאולי משהו יכנס לך לראש.

חשבתי שבאמת משהו ישתנה, אחרי כל הזמן הזה, אחרי כל מה ש"אכלתי" בגללך.

אבל טעיתי לגבייך. ואת האמת- אני מאוכזבת, ברמות.

אני לא מסוגלת אפילו לתאר כמה באלי להתפוצץ עלייך!!

שנים שאני סובלת מזה, שאני פשוט שותקת.

אבל נמאס את לא מבינה?!

באמת שנמאס לי כבר ממך!!

אני בהחלט יכולה להגיד שאני לא סובלת אותך כרגע.

באמת שאני לא יכולה להמנות דבר טוב אחד שעשית בשבילי לאחרונה.

משהו באמת שבא מהלב שלך, משהו שבאמת התכוונת אליו.

הרי אני לא הבת הבכורה שלך נכון?

אני לא היא, אני לא שווה לה, בכלל.

אני לא מסוגלת יותר להיות איתך, אתה לא מבין?

ואני זאת שלא חושבת על מה שיוצא לה מהפה.

אתה לא מבין שכל מה שאתה אומר פוגע בי?

שאין יום שעובר בלי שאני אעלב ממך?

אני לא יכולה יותר.

אני מרגישה שאני משתגעת פה!!

נמאס לי כבר לבכות אתה לא מבין?!