לא שאהבתי אותו אומשהו.
אולי קצת בהתחלה לפני שהכל התחיל..
אבל באמת שלא הרגשתי כלום.
זה סתם מעצבן אותי שהוא כזה מניאק
ואומר לי את כל השטויות שלו.
ועוד מרשה לעצמו להגיד לי מה לעשות
אני לא יודעת מה הוא באמת הרגיש
אבל בכל מקרה אוהב לא אוהב נמאס לי ממנו
ואני כזאת סתומה שאני עצובה
אבל אין מה לעשות..זה בא לפעמים
עוד מעט אני אלך לישון, מחר אני אקום בבוקר ואשכח מהכל.
מקווה לא לעדכן עוד הרבה זמן.
ובאלי קצת לבכות, רק בשביל להרגיש שיחרור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילדה ,.
