למרות שלא הייתה תגובה אחת בפרק הקודם ובדרך כלל אני מחכה עד שיהיו לפחות תגובות בודדות (כי לצערי אין יותר) החלטתי להעלות פרק 10, שבו משהו מאוד מגניב קורה... אני מקווה שהפעם תגיבו, ועם יש לכם כוח להגיב לפרק ה10 למה שבדרך תגיבו גם לפרק 9? כי מאוד חשוב לי לדעת איך הוא היה..
'וואי... לא נוח לי..' חשבתי. 'מזה יכול להיות?' הרגשתי כאילו ישנתי על משהו קשה, ואני זוכרת שהלכתי לישון במיטה לצד טומי.
החלטתי לפקוח את עיניי. כשפתחתי אותן ראיתי שראשי מונח על חזהו של טום שעדיין ישן. הרמתי את ראשי נעזרת בידיי וחזרתי לשכב על הכרית. ניסיתי לחזור לישון. אבל כבר לא הצלחתי. קמתי מהמיטה, רציתי ללכת להולי, ניגשתי לחדרה ודפקתי על הדלת שלוש פעמים.
"מה?" פתחה את הולי את דלת חדרה. שיערה השחור היה מבולגן לא כהרגלו והיא הייתה לבושה בחלוק רחצה אפור עם פסים לאורך למרות שלא הייתה רטובה, היא החזיקה את פתח החלוק ביד אחת ורגלה הייתה חשופה. משהו היה חשוד.
"הכל בסדר?" שאלתי.
"כן, מה לא יהיה בסדר?" שאלה, והתחמקה ממבטי עם עינייה.
"את לבושה רק בחלוק רחצה למרות שאת לא רטובה והשיער שלך מבולגן בטירוף כאילו את אחריי סקס.." מניתי בפניה את העובדות.
"אממ.. כי אוליי אני באמת אחרי-"
"- את אחרי סקס? עם מי..?" שאלתי מופתעת, היא רק נפרדה מרון.
"הולי מי שם?" נשמע קול גברי מתוך חלל הדלת.
"אמ.. מישל.." ענתה לבחור.
"רון?" שאלתי, רק שלא יהיה הוא.. היא הנהנה לשלילה,
"מישהו שפגשתי במסיבה, שהבנים ערכו... אני חייבת לזוז ביי." חייכה וסגרה את הדלת.
"אממ.. ביי.. לא זה בסדר, אני אכין לבד כוס קפה.." דיברתי לעצמי.
ניגשתי למטבח וגיאורג ישב וקרא את עיתון הבוקר.
"מה קורה?" שאלתי ונתתי לו כאפה קטנה בראש.
"בסדר.." צחק וגירד בראשו.
"אתה מכיר את מי שנמצא עם הולי?" שאלתי והתחלתי להכין לעצמי נס קפה.
"אממ.. בן דוד של דוד של חבר של אח שלי." ענה.
"קיצר אין לך מושג מי זה.." צחקתי
"נכון." צחקנו ביחד.
"איך הייתה המסיבה?" שאל.
"מאוד נהנתי.." צחקתי, נזכרת באתמול.
"מה את וטום עשיתם בחדר הרבה זמן? שמעתי צעקות.."
"מה עשינו? אהה.. אממ.. סתם.." חייכתי לעצמי.
"טוב.. משתגידי.. אני יודע שמשהו קרה.. ראו שבכית."
"גיאו, זה לא עיניינך!!" נכנס טום לחדר.
"טוב לא צריך להפתח.."אמר באדישות גיאורג וקם לצפות בטלוויזיה.
"שלום יפשלי.." חייך טום והתקדם אליי, נשקתי לו בלחי וחייכתי.
"מה זהו? זה מה שאני מקבל?.." צחק, נשקתי לו בפה.
"זה יותר טוב. גיאורג שמעת מדייויד?" שאל טום את גיאורג שכבר נראה שקוע בסרט.
"אמ.. כן, הוא אמר שהוא יבוא היום." אמר ואיפילו לא טרח להסתובב.
"מיזה דייויד?" שאלתי.
"זה המפיק שלנו, את לא זוכרת? פגשת אותו בסט, אז כש.." אמר והשפיל את מבטו.
"זה בסדר.." אישרתי לו להמשיך.
"את מכירה אותו, הוא גם בא לבקר בבית חולים, לא סיפרתי לך שאנחנו חוזרים לסיבוב ההופעות?" שאל מופתע.
"לא, לא סיפרת לי.." אמרתי בשקט מנסה להזכר, אולי כן סיפר לי.
"אויש אני מצטער." הניח את ידו על כתפי.
"בוקר טוב!" רץ בשמחה ביל לחדר.
"בוקר אור!!" ענה לו גיאורג.
"בוקר ביל.." אמרתי ומיד הפנתי את מבטי אל טום והמשכתי את דבריי "טום אני רוצה לדבר איתך, בוא לחדר." הלכתי לחדר השינה.
"על מה יש לכם לדבר?" שאל בפליאה ביל,
"לא יודע, דרך אגב דייויד בא יותר מאוחר, אני כבר חוזר." אמר תוך כדי שהלך לחדר השינה.
סידרתי בנתיים את המיטה, קיפלתי את השמיכה ותפחתי על הכריות, ואז טום נכנס.
ישבתי עם גבי אליו ועם פניי לעבר החלון הגדול שניצב מול המיטה. בחדר השתרר שקט. טום ניגש אל גבי והתיישב לצידי.
"לכמה זמן תלך?" אמרתי בעצב.
"אני לא יודע, חודש, חודשיים..."
"ומה יהיה איתנו?" שאלתי, הרמתי את מבטי למעלה כדי שלא יראה את הדמעות שהתחילו להציף את עיניי.
"ניהיה אותו דבר, את ידעת שזה יקרה מתישהו, את יודעת עם מי את נמצאת, אני חי רק בסיבובי הופעות."
"אני יודעת, אבל זה לא יהיה אותו דבר כמו בסיבובי ההופעות הקודמים." הפעם הבטתי בעיניו ושפתיי התכווצו.
"למה? כי הפעם אנחנו כמעט מאורסים?" שאל.
"גם, אבל גם בגלל... לא זאת הסיבה.. כי אנחנו מאורסים."
"כמעט." תיקן.
"אני לא יודעת.. אני פשוט אתגעגע.. זה הכל." אמרתי בעצב.
"גם אני אתגעגע אלייך. אני מבטיח לך שאני אתקשר כל יום!" חייך.
"ומה עוד?" 'קדימה, תגיד שאתה אוהב אותי..' חשבתי.
"ואני מבטיח שאני אחשוב עלייך כל יום."
"תמשיך.." 'קדימה! קדימה!'
"ואני אוהב אותך!.." הצמיד את מצחו לשלי.
'בינגו!!' "גם אני אוהבת אותך." הוא קירב את שפתיו לשלי ונישק אותי בעדינות, אז הוא התנתק וחייך חיוך גדול.
"למה לא הכרת לי את דייויד עד עכשיו?" שאלתי בעצבנות צינית.
"את מכירה את פטר.. לא מספיק? את צריכה להכיר עוד מפלצת?" גיחח
"דיי.. פטר הוא לא מפלצת.." צחקתי. קמנו מהמיטה מחובקים ויצאנו מהחדר ודייויד כבר ישב על הספה לוגם כוס קפה.
"שלום, שלום.. סוף כל סוף הפרינססה החליטה להופיע, יאללה תשבו!" דייויד מחא כף ונופף באוויר.
כולם התיישבו על הספה ואני התיישבתי על כיסא מרחוק.
"כפי שאתם יודעים אנחנו חוזרים לסיבוב ההופעות, ויש לנו עבודה מרובה, אני אעבור על הלו"ז בימים הקרובים... תקשיבו."
הוציא דף מקופל מכיסו, פתח אותו והחל לקרוא.
"היום ב4 וחצי כולם מתייצבים בבית של טום וביל משם יאסוף אתכם האוטובוס וניסע לחזרה, לאחר מכן ניסע לאולפן להתחיל לעבוד על הסקיצות שלך ביל, והבית יהיה שלך, מישל.. מחר, עוד חזרות, במשך כל היום ולאחר מכן יהיו לכם שלוש שעות חופשיות מחרתיים, אנחנו באולפן עוד פעם, לאחר מכן יש לכם ראיון לקראת הסיבוב הופעות ואז צילומים. קפיש?!" אמר את דבריו מהר מאוד בקולו העבה.
"כן!" כולם פצחו פה אחד.
4:30 בבית של טום וביל.
"תהנה מתוק שלי, אני הולכת." חייכתי כשאני לכוד בתוך זרועותיו המחבקות של טום.
"לא.. תשארי עוד קצת, עד שהאוטובוס יגיע.." התחנן.
"אני רוצה ללכת לג'יין.. ניפגש יותר מאוחר.." פני הכלבלב עלו על פניי.
"דיי!! את יודעת שהפרצוף הזה ממיס אותי.." צעק
"אז תן לי ללכת.." הוא פתח את ידיו ושחרר אחיזתו . התחלתי ללכת לעבר ג'יין.
"ג'יינוש?!" דפקתי על דלת ביתה.
"שניה!!.." שמעתי צעקה. "דיי!!!! תפסיק!" שמעתי צעקה נוספת.. 'מיזה יכול להיות?' ג'יין פתחה את הדלת.
"היי!!" צעקה וחיבקה אותי חזק.
"היי גורג'ס! מזה הצעקות האלה?" קראתי מופתעת.
"זה הית'.." חייכה
"הית'?! מיזה?" שאלתי מעוותת את גבותיי.
"הית'.. זה שעזר כשהתעלפתי במועדון, וזה שיצאתי איתו לדייט.. מצלצל מוכר?"
"כןן!!! הית'!! נזכרתי.. אפשר להכנס?" שאלתי וישר נכנסתי.
"מישל, תכירי הית', הית' תכיר זאת מישל חברה שלי.." הציגה אותי בפניו.
"נעים מאוד" הושטתי את ידי הוא לחץ אותה בחוזקה עד שהרגשתי שקטע לי את ידי מהמקום.
"נעים גם לי.." אמר גם לאחר ששיחרר את לחיצתו.
"בואי תשתי איתנו נס במרפסת." הציעה ג'יין וכולנו יצאנו למרפסת, ברגע שיצאנו ערכה לנו הרוח קבלת פנים נעימה ומרעננת, מה שהייתי צריכה.
שתינו כוס קפה והתעדכנו קצת במה שקורה אחת אצל השניה.
"מה? כול כך מהר הוא יוצא לסיבוב הופעות?" שאלה מופתעת.
"כן.. לא נורא, בשביל זה המציאו פלאפון." צחקתי.
"ואת לא מפחדת?" שאלה.
"ממה יש לי לפחד?" הית' התעמק בשיחה.
"מה ממה יש לך לפחד? מותק, זה טום! אליל הסקס האגדי ששוכב עם כל מה שזז, את לא מפחדת שיבגוד בך?"
"הוא לא יבגוד, הוא לא באמת כזה, זה רק מוניטין שבנה לעצמו.." גיחחתי.
"טוב לדעת." אמר הית'.
"הית' מאמי שתוק.. מישלוש אני דואגת לך ואני מאוד אוהבת אותך, את יודעת את זה.. רק אל תגידי שלא הזהרתי אותך. לכי תדעי מה הוא יכול לעשות כשאת לא בסביבה.." דיברה הרבה עם ידיה.
"היא צודקת." הוסיף הית'.
"אני כן חשבתי על זה.. אבל אנחנו ביחד כבר הרבה זמן הוא בחיים לא היה בקשר כזה ארוך, ואנחנו מאוהבים כאילו זה השבוע הראשון.." ניסיתי למצוא אור בקצה המנהרה אך ג'יין לכדה אותי, היא צודקת במאה אחוזים..
"לא בטוח, אולי האהבה שלו דואכת, הוא לא בנוי לקשר ארוך ובטח שלא קשר ממרחקים, אז מה אם יש פלאפון. הוא לא מכיר יחסים כאלה, הוא יכול להרוס הכל בשניה." אמרה ספק אל ספק.
"היא בהחלט צודקת, את יודעת מה את צריכה לעשות?" שאל הית'.
"מה?!" שאלתי עצובה..
"את צריכה לצאת איתו לסיבוב, ותזכירי לו כמה שהוא אוהב אותך." אמר הית' כאילו הוא ה-מומחה. ג'יין רק הנהנה לאות הסכמה.
"אתם צודקים.. תודה.. אני אלך, הוא בטח כבר חזר הביתה." אמרתי ומיד קמתי כאני מרגישה כאילו תקפו אותי. אך ג'יין והית' צודקים, אני צריכה להקשיב להם.
"אני אוהבת אותך ג'יין." חיבקתי אותה ויצאתי מפתח הבית.
'יומני היקר שלום.
טום סיפר לי היום שהם חוזרים לסיבוב ההופעות, הוא הבטיח שיתקשר כל יום וגם אמר שהוא אוהב אותי, אך ג'יין החזירה אותי ישר למקומי, היא צודקת, היא הזכירה לי מיהו טום האמיתי, מה יקרה עם באמת יבגוד? השאלה הזאת עלתה יותר מפעם אחת, אולי נמאס לך לשמוע זאת, אך עם זה אני מתמודדת כל יום, אומנם אני אוהבת אותו, ואני בטוחה שהוא אוהב אותי, אך מה יקרה בסיבוב ההופעות? שאלתי אותו אם אוכל להצטרף אליו, הוא אמר שהוא יצטרך לשאול אבל הוא לא חושב שתיהיה בעיה, הוא לא נשמע נרגש מהרעיון הזה.' הרמתי את ידי מן הדף ונזכרתי במאורעות אתמול.'
<פלאשבק>
"טום, איך היה בחזרות?" שאלתי
"בסדר" , נשאר אדיש והמשיך לצפות בטלוויזיה. לקחתי את השלט מידו וכיביתי את הטלוויזיה.
"תקשיב," הוא הסתובב אליי "חשבתי על זה ואני רוצה להצטרף אליכם לסיבוב ההופעות." חיפשתי תגובה, רגש בעיניו, אך הוא היה אדיש למדיי.
"אממ.. טוב, אני לא חושב שתיהיה בעיה.. אני אצטרך לשאול, זה לא תלוי בי." אמר באדישות מוחלטת.
"אתה רוצה שאני אבוא?" שאלתי שוב, מחפשת זיק של רגש בעיניו, חוקרת אותן עד יסוד.
"אני מניח שכן. שוב, זה לא תלוי בי."
"תחייך.." ביקשתי.
"מה?.." שאל מופתע, גם אז עיניו לא הניעו שריר והוא הביט ישר בתוך עיניי והרשתי כאילו הוא קורא את מחשבותיי.
"תחייך קצת, מה אתה כבד? אתה כל כך ייבש.." חייכתי מנסה לגרור אותו אחריי.
"אני לא ייבש.." התמקח הפעם, עיניו נאטמו יותר, כאילו שחורות משחור ואין לו אישונים.
"משהו קרה?" שאלתי מלטפת את כתפו.
"לא.. את יודעת שאני אוהב אותך?" המשיך להביט בעיניי.
"ברור! מי לא אוהב אותי?!" צחקתי הוא צחק גם..
"יפשלי מה את כולך מבוהלת?" שאל מחייך ועיניו חזרו לחיים.
"סתם הפחדת אותי.. בטוח ששום דבר לא קרה?" שאלתי שנית.
"כן! אני בטוח.. בואי לישון כבר אני הרוס מעייפות." צחק והרים אותי כמו חתן נושא את אשתו הטרייה במפתן הדלת.
"מטורףף!! תוריד אותי.."צעקתי כולי מתפקעת מצחוק.'
<ס.פלאשבק>
לילה טוב יומן, אני מקווה שמחר יהיה יום יפה יותר, ושטום באמת רוצה שאני אבוא..
האם משהו קרה לטום?
האם ההפקה תרשה למישל להצטרף לסיבוב?
מה יקרה בסיבוב ההופעות?
מה יקרה עם ג'יין והית' בהמשך?
מיזה הבחור שבילה לילה סוער עם הולי?
הכל בפרק הבא.. ולא יהיה פרק הבא עד שיהיו לפחות 5 תגובות!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
וזה נמחקקקקקקקקקק!!!!! *Tear* קיצר.. אתם מוזמנים להגיב והרבה... כי כרגיל.. שמתי לב שאין תגובות ואפילו לא תגובה אחת לפרק 9 שכבר שמתי עידנים לפני שהמחשב הלך לתיקון.. וזה ממש מבאס אותי.. כי אני וחברה שלי כתבנו אותו ביחד.. והשקענו מחשבה, ואין שום גמול.. אפילו לא תגובה אחת.. כבר חודש וחצי!!!! אולי יותר...
כן.. והנה עוד אחד.. שתראו כמה שאני עצובה.. 