אני פשוט משתגעת בתוכי! כמה שחיכיתי לזה, לרגע שאני אוכל להגיד לה כמה אני אוהבת אותה, מעריצה אותה, רוצה להיות איתה...
פתאום כל החלומות בהקיץ האלה התנפצו.
דיברנו בטלפון, זה היה היום אחרי הצהריים, רוח קרירה נשבה מהחלון והכניסה את הריח של הסתיו התמקרב. לפני שהספקתי לומר משהו, אמרת שיש לך חדשות. "טובות או רעות?" שאלתי, הייתה לי תחשוה מה את עומדת להגיד, אך קיוויתי בכל ליבי שזה יהיה משהו אחר. אבל לא... "יש לי חבר חדש" אמרת. "זה נד?" שאלתי, כי שוב, הייתה לי תחושה. "כן... ויש לי עוד משהו לספר, אבל תבטיחי שלא תצעקי" אמרת בהיסוס, "מבטיחה" אמרתי וידעתי שאני לא יאהב את זה. "אני לא בתולה...-את שם?" שאלת אחרי שלא עניתי. "כן, כן" מיהרתי לענות.
המשך השיחה כבר לא חשוב...
אני יודעת שלא משנה מה אני אעשה אני לא אוכל להתחרות בראשון שלך, כמה שאני אוהבת אותך ויודעת שיהיה לנו טוב ביחד...
קפאתי באותו רגע, כי הבנתי שפספסתי את הרכבת.
תמיד היית שם בשבילי, תמיד היינו ביחד, אז איך הכל השתנה?!
אני אוהבת אותך, יותר משאת יכולה לתאר ואני כל כך רוצה אותך לעצמי!
למרות הפעם הקודמת, לא התכוונתי לבקש ממך שאני אהיה היחידה. אני יודעת שזה הכיף שלך להיות עם הרבה אנשים, אז מי אני שאני אגרום לך לוותר על זה? כי אני יודעת שאת מעל זה, שאת מסוגלת לנתק את הגוף מהרגש, שאת יכולה לאהוב אותי עד כאב ולהתנשק עם מישהו באמצע הלילה בעיר.
Alex
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Alex-is-Writing