משחק של ילדים

חזרתי אתמול בלילה מברלין....

הלוואי שיכולתי להגיד שהיה חלומי... ברלין יקירתי, זאת לא את- זאת אני...

היו ימים שפשוט לרגע הייתי שוכחת שאני לא בארץ, הראש היה היה במקום אחר לגמרי...

חשבתי שנסיעה ספונטנית תהיה טובה בשבילי אבל כנראה שטעיתי.

אולי הייתי צריכה לטוס לאמסטרדם...

יש לי כל מיני בעיות בראש, כל מיני תסביכים ביני לבין עצמי, באמת שאף אחד לא מבין  אותי בעניין הזה

גם לא ריין....

גם לא הוא...

בואו נאמר שהקשר שלי איתו פשוט מעולה והכל ...אבל יש דברים שפשוט לא עובדים...

הוויכוחים שלנו והצורך הזה, התמידי הזה, להכאיב אחד לשני...

האמת היא, שאחת הסיבות שטסתי לי ככה סתם פתאום היא שאני נתקלת בלי הפסקה בג'ק...

בדרך לעבודה... בחזרה הביתה מאוחר בלילה, הוא כאילו מתעקש לחזור לתוכי, לחזור לי לראש...

אתמול רעד לי כל הגוף, הרגשתי איך הרגליים שלי מתפרקו תחתיי...לא יכלתי לעמוד, רציתי לצרוח, הרגשתי כאילו אני משתגעת!!

כל כך הרבה זמן השקעתי בברלין רק כדי להעיף אותו מהראש וביום שחזרתי, בום!!!!  הוא מופיע לי מול העיניים...

אלוהים ,מה אני צריכה לעשות כדי לא לראות אותו יותר?! כדי להוריד את "האבן" הזאת מהלב???  אני באמת צריכה לעבור עיר???

 זה לא קצת פתטי לעבור עיר בגלל בחור.???  אני כבר נואשת וכבר לא יודעת מה לעשות, אני רוצה להיות מאושרת עם ריין, במליוני האחוזים...אני רוצה שהוא יהיה   mr. right....

                                                                ונוס...