נו, במילא לא יבינו.

 כתבתי כאן כבר איזה חמש פסקאות היום ואז המחשב נתקע ולמרות שעשיתי העתק לקטע, הוא לא הועתק באף מקום כי המחשב נתקע. יאפ. אז הפוסט הזה מסריח בעיקרון. כרגיל.

אני מתגעגעת לכל האנשים שהיו לי בחיים לפני איזה שנתיים ומאז נעלמו כמעט לגמרי.

אני שונאת את העובדה שכל כך קל לנתק איתי את הקשר לחלוטין.

מילא בטירונות - שם לא שמתי לב לזה כי הייתי עסוקה כל היום וישנה כל רגע שלא הייתי עסוקה.

מילא בקורס - שם היו לי מספיק אנשים שאהבתי שהסיחו את דעתי כמעט לחלוטין מזה.

אבל עכשיו אין שום דבר שיסיח את דעתי מהעובדה שאיבדתי את הקשר עם כל האנשים שאהבתי שהיו בחיים שלי. כל אדם שהייתה לו ברירה אם להמשיך לדבר איתי, להמשיך להתעניין בחיים שלי - בחר שלא לעשות את זה.

כשאני באה עכשיו הביתה, אין לי מושג עם מי לדבר. עם מי אני אמורה להסתובב. נמאס לי לכפות את עצמי על אנשים. יש לי מזל שאני יוצאת הביתה רק פעמיים בחודש.

אין לי כוח למחשבות האלה. קצת בא לי עכשיו פשוט להיות בבסיס באופן קבוע. אין לי כוח לחשוב שאין לי כמעט אף אחד מסביבי.

רציתי לחגוג יומולדת כייפי. ראשון מזה עשר שנים לערך.

אין לי כבר כוח.

רציתי לחגוג ביערות הכרמל, עם סושי, ועוגה שאני קישטתי. ושמלה כלשהי.

אני לא רוצה להתקשר לאנשים שלא דיברתי איתם שנים ולהרגיש כאילו אני מכריחה אותם לבוא. אני לא רוצה להרגיש כאילו אני מאלצת אנשים להתגעגע אליי כשברור שלא מזיז להם.

אני יכולה לחגוג יומולדת מעורר רחמים גם לבדי. עשיתי את זה בהצלחה בשנים האחרונות.

למה אף אחד לא התגעגע אליי?

בצבא הכל בסדר.

הכל רגיל מאוד. לא קרה שום דבר מעניין או מגיע לחדשות או משהו כזה [מגיע לכם לא לדעת כלום כי אתם לא מתעדכנים איתי].

האמת, קורים הרבה דברים מעניינים שם, אני פשוט לא עושה אף אחד מהם ולא ממש קשורה לשומדבר מעניין שקורה. אבל לפחות אני יודעת על כולם. אני מניחה שגם זה משהו.

כל יום בצבא בערך אני מגלה על עבודה שיכולתי לעשות שם שהיא הרבה יותר מתאימה לי, ואני אף פעם לא יודעת איך להרגיש, כי די טוב לי בעבודה הנוכחית שלי.

מעצבן אותי פשוט שאני לא יודעת הכל שם. מעצבן אותי להיות בתהליכי גילוי כל הדברים שאני אמורה לדעת.

לא מפריע לי להיות החדשה בבסיס, או "הצעירה", כי את שתי העובדות האלו אני דווקא די אוהבת. מפריע לי פשוט להרגיש כאילו אני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך. מפריע לי לחשוב שאולי אני לא אדע הכל על העבודה הזאת אף פעם. אני רוצה להיות הכי טובה שאפשר בעבודה. אני רוצה להיות דוגמא לאנשים שיבואו אחריי ואני כבר יודעת שזה לא יקרה.

ואני בחדר שאני לא אוהבת. במיטה הכי דפוקה. בלי לוקר. אני לא אוהבת להסתובב בבסיס. אני לא מרגישה כאילו יש לי מה לעשות אף פעם שם. לפחות יש לי זמן לנסות ולסיים כמה ספרים.

הייתי לא טובה.

חודש שעבר קניתי עשרה ספרים ביריד הספרים שהיה אצלנו וארבעה דיסקים כי הייתי לבד חצי שעה בסינמה סיטי.

והשבוע קניתי מכנסיים וגופייה ב'פוקס'. וממש ממש התאפקתי שלא לקנות גופייה ממש חמודה שהייתה ב'עין השלישית'. וואט דה הל עם החולצות שעולות שבעים שקלים ב'עין השלישית'? אתם אמורים להיות חנות להיפים מסריחים, דאמ יו! איזה מין היפי שמכבד את עצמו [כןכן, אוקסימורון, אני מודעת לזה:] קונה גופייה בשבעים שקלים? נובאמת.

אני רוצה שמלות.

ולרזות בעשרה קילוגרמים.

וסושי.

ויומולדת נורמלי.

יש כל כך הרבה אנשים שאני מתגעגעת אליהם.

כל הזמן יש לי סחרחורת וכואבים לי המפרקים ממש לפעמים.

אני רוצה שיהיה כבר חורף.

חורף בטח יהיה ממש מגניב בבסיס. יהיה שלג ואני אוכל ללבוש מגפיים של פדינגטון. ויהיה אוויר כל כך צלול שיכאב לנשום אותו.

יש מפקד אחד בבסיס שממש מזכיר לי מישהו שהפסקתי לדבר איתו לפני איזה שנתיים.

הוא נראה ממש כמוהו, ומדבר בדיוק אותו הדבר.

זה נחמד לדבר איתו כי זה מזכיר לי אותו, וגם כי הוא חמוד כזה ונחמד.

אבל זה גם מעצבן כי זה מזכיר לי את העובדה שלא דיברתי איתו יותר משנתיים בלי שום סיבה.

אני רוצה להיות צמחונית, אבל אני לא אדם טוב מספיק בשביל זה. ואני חלשה מדי בשביל זה. כאילו, נפשית. פיזית, אני חלשה מדי גם ככה, אז כבר התרגלתי לdizzies שלי. אני אפילו ידועה בזכות בצבא. הקורס שלי טבע את הביטוי הזה במודיעין. אני מצפה ליישור קו חילי תוך שנתיים- מקסימום.

כשאני אקבל דרגות, עוד עשרים אנשים במשרד שלי - כאילו, באותו החדר - יקבלו אותן באותו הזמן. נראה לי שכל המקום יהיה מושבת לאיזה שעה.

אני מקווה שלא יהיה פיגוע בזמן הזה.

[בפעם הקודמת שאמרתי את זה - היה את פיגוע הדריסה בירושלים. באותו מסלול שאני תמיד לוקחת כדי להגיע לבסיס. הרגשתי קצת רע עם עצמי לאיזה חמש דקות].

אם לומר לכם את האמת - אני לא יודעת מה לרשום כאן כדי שיהיה פוסט ארוך ו[לדעתי]מעניין כמו שאני אוהבת שיש פה.

אז אני אשמור את זה כטיוטה בנתיים עד שאני אחשוב על עוד משהו. אם אצליח.

לא הצלחתי.

וכיאה לפוסט שכולו סובב סביבי ולא דיבר אפילו קצת על אנשים אחרים....