אז ככה - אני חוגגת יומולדת ב-11/09/2008. אני כנראה ארצה שרוב מי שקורא את זה שיבוא, מאחר ואני מכירה כתשעים אחוז [חמישה אנשים מקסימום, יס?] מהקוראים כאן.
אניהודל - זה יהיה ביערות הכרמל. ויהיה פצצות ומגניב ופיגוזים ומה לא.
אני מעוניינת להזמין מספר גדול יחסית של אנשים, כי ככה אם יגיעו פחות אנשים ממה שהזמנתי, זה עדיין יכול להגיע לכמות שתשביע את רצוני.
וזה יהיה פיקניק, ואני אלבש שמלה נחמדה ויהיה לי כיף כי זה לא הצבא ואף אחד לא יחלק לי פקודות [issues...].
אז אם מישהו כאן מעוניין בלהגיע - הוא כנראה מוזמן, אבל שישלח לי מייל [[email protected]] במקרה ולא דיברתי איתו זה זמן מה [אהמ אהמ] או שאני כנראה אשלח לו מייל/אתקשר איתו בדרך אחרת עד אז.
מחר יום שלישי, ועדיין לא הייתי בבסיס שלי השבוע. בעצם, לא הייתי בבסיס שלי מאז יום חמישי שבוע שעבר בשעה שבע בבוקר. גיליתי שזה אפילו סביר להיות בבסיס צבאי אחר - העיקר שזה לא הבסיס בו אני סוגרת 11-3 ועובדת בדרך קבע. אני ממש אשתדל לעולם לא להיות 11 ימים ברצף בבסיס, אבל אני חוששת שזה לא יהיה כל כך אפשרי. אויה.
הדבר שאני הכי מתגעגעת לו בזמן האחרון [חודשיים אחרונים] זה השמלות. פשוט החופש לקום וללבוש שמלה מתי שמתחשק לי. והאוכל. האוכל כל כך נוראי ואני ממש לא רוצה להשמין בצבא, אבל הכל משמין ולא טוב ואין לי ברירה שם.
לפחות אני צמחונית בחודש האחרון - לא שיפר כלום מבחינת הלא להשמין, אבל תרם רבות למצפון שלי. עכשיו נצמצם קצת בפחמימות בכללי ונוסיף סלטים במקום ואני גם ארגיש טוב פיזית.
מחוץ לצבא, החיים גם לא יותר מדי להיט בזמן האחרון, אבל על זה אני מעדיפה כבר להרחיב בשיחות אמיתיות, באם יהיו לי כאלו מתישהו.
גיליתי שכמעט כל האנשים שאני אוהבת בבסיס יעזבו מלאמלא לפניי, רק אחד יישאר כמעט עד סוף השירות שלי. זה מסריח. למרות שאני נורא אוהבת להיות הכי קטנה שם.
חבל שלקח לי כל כך הרבה זמן לגלות שזה אומר שאני גם אשאר שם אחריהם.
המחשב שלי התחיל לדבר בקול רובוטי לפני כחמש דקות, כיביתי ישר את הרמקולים ורק עכשיו הבנתי שזה לא אמור לקרות. מעניין על מה הוא דיבר מקודם...
סילי מחשב.
תקנו לי טופו!!!!
ותבואו ליומולדת שלי, באמאשלכם!!!
[אני ממש אשתדל גם לכתוב פוסט נורמלי החודש, באמת]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
