לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ספרות זולה.


בלוג לכל אחד ולאף אחד

יום הולדת שמחכינוי:  little.wing

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

טבילה בעבר


שלומות.

 

מוזר לי פתאום לחזור ולעדכן אחרי שנעלמתי לחמישה חודשים שבהם קרו לי המון דברים משמעותיים, אבל כשלא מרגישים צורך לשפוך דברים בבלוג אז בחייאת, לא צריך בכוח למצוא על מה לדבר, הלא כן? בכל מקרה, רוב הבלוג שלי (99.9%) ממנו נכתב בזמן התיכון והוא מן הסתם גם עוסק בנושא הזה רוב הזמן (כשלא בכיתי על מקומות אחרים ועל כמה שרע לי בהם) ואם נחזור לנושא, יצא לי היום לבקר בתיכון שלי שוב, במסגרת יום הזיכרון.

 

הייתי לחוצה קצת אתמול, אני מודה. כל כך מלחיץ לחזור לאותם אנשים שבמשך ארבע שנים הדעה שלהם הייתה חשובה לי ועיצבה לי את האישיות (ואין לי מושג בדיוק למה). לא אהבתי את תקופת התיכון שלי כי הקבוצות שלנו בבית ספר היו נורא סגורות וזה כלל הרבה כללים וסטיגמות של 'אם את גרה בעיר הזאת ולא בעיר אחרת' או 'כמה כסף יש לך' וכו וכו' ואני לא השתייכתי לשתי הקטגוריות האלה יותר מדי. גם לא הייתי מהמתלהבים האלה שהשתתפו בכל הטקסים והחוגים אחרי הבית ספר, שהוציאו ראשונים רישיון ושתמיד שאפו להצטיין, פשוט לא. לא הרגשתי שייכת אליהם ולא רציתי להתשתף ולהרגיש שייכת.

 

כשהגעתי היום על מדי חיל האוויר שלי, הרגשתי טוב עם עצמי. ידעתי בבירור שאני לא אותו בן אדם שפוף וחסר ביטחון ושלא אכפת לי מהדעה של האנשים האלה. הסתובבתי עם המדים בגאווה, עניתי לכל מי שניגש אליי ושאל אותי מה איתי ואיפה אני משרתת ודאגתי לא להוריד את החיוך מהפנים, למרות שהרגשתי שהייתה המון צביעות באויר בחלק מהמקרים. חוץ מהקטעים הצבועים, ידעתי גם שאפגוש את אותו בחור מהשכבה שסתם יצא לנו להתמזמז אצלו בבית ואז לא יצא מזה שום דבר ובגלל שכל הקטע היה מביך לא דיברנו אחד עם השני עד סוף השנה, עד שפשוט החלטתי למחוק את אותו בחור מיותר מהחיים שלי. פגשתי. הוא היה שם, לא השתנה בכלל וקלטתי אותו מסתכל עליי לפעמים, מגניב מבט מלוכסן ואז מפנה אותו מהר הצידה כדי שלא אקלוט שהוא הסתכל עלי. טו לייט, כי הרגשתי כל מבט כזה ונהנתי מכל רגע. לא דיברנו ולא שרציתי שנדבר. אני רק רוצה להיות איזה פריט (כן..נשמע רע אבל לא בקטע כזה) ממש ממש ממש יקר על המדף שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם לקנות אותו. ככה הרגשתי היום. 

 

וחוץ מהנקמה המתוקה הקטנה שלי, בסך הכל נהנתי להסתובב במסדרונות בית הספר...כל הביקור העלה נשכחות ונוסטלגיה והאמת שהתגעגתי למקום עצמו מאוד ואפילו לשיעורים (סתם כי אני מרגישה שהמוח שלי מתנוון לאט לאט בצבא). 

 

אז הביקור בבית הספר עבר בשלום, שיהיה חג עצמאות שמח:)

נכתב על ידי little.wing , 15/4/2013 15:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlittle.wing אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על little.wing ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)