ספרות זולה.

סוף סוף הגעתי לרגע גורלי בחיים שלי, שבו אני עומדת בגבורה מול האמת, יציבה ולא מתנדנת, לא רועדת ולא מפחדת. פשוט מסתכלת עמוק בעיניים של מי שניצב מולי ואומרת לו את כל מה שאני חושבת.

כשאני חושבת על זה, עוד לא היה לי רגע של "סגירת מעגל" שבו התעמתתי עם מישהו שהייתי בריב איתו/ הפסקתי לדבר איתו פתאום ע"י כך שניתקתי קשר בפתאומיות ובעיקרון, החלטתי שהוא לא קיים מבחינתי. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהחלטתי להתמודד עם זה ולשפוך את כל מה שיושב לי על הלב, למרות מה שהצד השני הולך להרגיש (ממש ממש אבל ממש חרא).

באופן אירוני למדיי, האקס שלי החליט לשלוח לי הודעה כדי ללבן את העניינים בינינו ימים ספורים אחרי שאני והחבר הנוכחי דיברנו על אקסים ושטויות בסגנון הזה. אבל השיחה הזאת פחות חשובה, יותר חשוב לי להסביר על ה"סגירת מעגל" עם האקס. זה הרגיש לי כל כך מאיים בהתחלה. אני מודה שכשראיתי את השם שלו צץ פתאום על מסך הפלאפון שלי, הלב שלי התחיל לדפוק יותר מהר והרגשתי קצת בחילה וצרבת. 'מה הוא רוצה עכשיו?' שאלתי את עצמי, אחרי שכבר כמה זמן לא דיברנו כי מחקתי אותו מהפייסבוק (סיפור טראגי בפניי עצמו). 

החלטתי שאינף איז אינף והחלטתי לענות לו על כל הסיפור מדע-בדיוני שהוא החליט להמציא. משהו הזוי על כך שהבויפרנד שלי סטוקר או משהו. בקיצור, אין סיכוי בעולם. לפי דעתי הוא סתם רצה לדעת יותר פרטים עליי בדרך נורא עקיפה ופתטית. לא נפלתי למלכודת שלו.

משם הוא התחיל לשאול למה מחקתי אותו מהפייסבוק והתשובה הכנה שלי הייתה שנטו מתוך התחשבות, לא רציתי שהוא יראה פוסטים שלי ושל החבר החדש שלי מתנשקים ודביקים כאלה. אז בערך נחשפה המטרה לשמה הוא החליט לשלוח לי את ההודעה: הוא רצה להבין אם באמת אהבתי אותו או לא. מבחינתו זה לא הגיוני שכמה שבועות אחרי שנפרדנו כבר החלטתי לצאת עם מישהו אחר וזה הפך לרציני. צודקת, זה באמת נראה לא טוב ולא מוציא אותי באור כל כך חיובי אבל...

הכל התחיל להתפורר גם כשהיינו ביחד, לפחות מבחינתי, בחודש האחרון. אני דיי בטוחה שהוא לא רצה להכיר בעובדה הזאת ולכן הוא הכחיש אותה לעצמו, לא יודעת מה עבר לו בראש. מנקודת המבט שלי בכל אופן, הרגשתי בעיקר בסוף התקופה שלנו- שאני מרמה את עצמי ולא באמת מאושרת. כנראה שהתחלתי פחות לאהוב אותו ויותר לחשוב על גברים אחרים ולא רציתי שזה יימשך ככה. לא רציתי לחיות בשקר ולמנוע מעצמי להיות מאושרת. לא הייתי מוכנה לזה רק כדי לרצות אותו. כנראה שאולי באמת לקראת הסוף לא אהבתי אותו מספיק...

נפרדנו בלי יותר מדי הסברים ואני מבינה שהוא נפגע מזה. רק עכשיו, אחרי השיחת אקסים עם הבויפרנד הנוכחי הבנתי שאם לא עושים סגירת מעגל, הכל נשאר פתוח כשאחד הצדדים דורש הסבר, וזה לא פייר מבחינתי. אחר כך מחקתי אותו מהפייסבוק, שוב מאותה סיבה (וגם מחשד שהוא העלה שיר מעליב עליי אחרי שהוא ראה פוסט שלי שמוקדש לחבר שלי). בכל מקרה, הוא דרש לדעת מהי הסיבה להכל ולטענת האקס, הוא יצא עם מסקנה חד משמעית: שלא אהבתי אותו באמת כמו שהוא אהב אותי. לדוגמה- הוא לא יכל להסתכל על שום בחורה אחרי שנפרדנו ושהוא ממש נפגע ממני שלא דיברתי איתו.

טוב... לפי התפיסה שלי- אקסים, מהמילה ex בפרט, שייכים ל ע ב ר ! ! אני לא חייבת לשמור על קשר אם אני לא רוצה. יש לי את הסיבות שלי לא לרצות להתעדכן בחיים שלו. זאת זכותי. גם אם הוא נפגע ממני, אני עדיין לא רוצה לדבר איתו כי זה רק יגרום לי להרגיש יותר אשמה שאני עברתי הלאה והוא עדיין לא. מודה...

בקיצור, הסיפור נחתם בנימה האופטימית הזאת. הפסדתי את הבן אדם באופן מוחלט, אבל לפחות אני שמחה שסיפור אחד בחיים שלי נסגר, גם אם הסוף עצוב. לפחות הוא סגור.