...Untiteld Place

הזמן כבר רץ.. בשבילי..

הכל מרוחק ואני לא יודע במה להאמין..

זה כלכך קשה, אבוד בתוך עולם של בילבול

ואני צריך לעזוב, למשך תקופה מסויימת.

החיים כלכך חסרי משמעות, אין שומדבר ששווה חיוך..

אז להתראות..

אני יתגעגע..

ואני מצטער, אבל זה הגורל שלי.

הכל חסר חשיבות, אין אף אחד שרוצה שאשאר..

ואני מצטער, אבל חיכיתי יותר מדיי זמן.

אז זו הפרידה שלי,

אף אחד לא יבכה עליי

אני לא שווה שום דמעה..

אני בקבר בשרני, קבור למעלה, מעל לאדמה..

אין בכך טעם, אז למה אני צריך להחזיק מעמד?

זה כבר חמש שנים, אני לא צריך אחת נוספת.

אז להתראות, חיי התעללות.

-

אני כמעט כבר נחנקתי מרוב בכי..

הדמעות שורפות לי בתוך העיניים..

אני לא יכול יותר..

להתראות :/

..

פרד, הטיפש הזה..