Houston, we have a problemבבלוג זה אתאר את הרפתקאותי ביוסטון, ובכך אחסוך מכל ידידי עשרות מיילים ארוכים ומשמימים המופצים לכל עבר. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2008
מנפלאות טקסס
אני בעל רכב!
קניתי מכונית (שברולט פריזם שזו טויוטה קורולוה שנת 2000) מרופא! (וגנטיקאי).
אם נדלג על הסיפור אותו הקלדתי לפני מספר דקות והוא עבד לבלי שוב בתאונת דפדפן,
קניתי את האוטו ממודעה ברשת שהסתברה כרופא ישראלי שעומד לחזור מפוסט.
אבל זה לא נושא הפוסט. הנושא כאמור, הוא נפלאות טקסס.
אחרי הקנייה נסעתי למשרדי המס המקומיים (של טקסס) כדי לשלם מס ולהעביר בעלות.
האופרציה כולה מהירה ונטולת כאב במידה מפתיעה. אחרי 10 דקות הייתי מחוץ לבניין. (בישראל כניסה לעירייה זה מינימום 45 דקות, אפילו אם אתה רק נכנס לשירותים.)
בכל מקרה, ניגשתי לדלפק, נתתי את טפסי העברת הבעלות, ונתבקשתי לשלם 180 ומשהו דולר, במזומן או בצ'ק.
למי לכתוב את הצ'ק? לפול בטנקורט.
כן, כן, הצ'ק הוא צ'ק אישי לאחד פול בטנקורט שהוא "תסמוך עליו יש לו דיבור עם המדינה".
נפלאות הגביה הללו אינן חדשות, למעשה השיטה מוכרת ובדוקה ראו כאן. כמובן שחלקנו סברנו שמאז רומא
ראינו התקדמות מסויימת בשיטה הפוליטית. מצד שני חלקנו סברנו זאת בעיקר לפני שדנו עם טקסני ממוצע על דעותיו הפוליטיות. התקציר: רוב הטקסנים היו רואים ביוליוס קיסר ראקציונר שמאלני (ובטח שלא היו סולחים לו על זה שלא החזיק אקדח - ובלי תרוצים).
| |
גבירותי ורבותי.... חשמל!
האמינו או לא, היום, בשובי אל דירתי (8 בערב) התגלתה לי טכנולוגיה נפלאה - חשמל!
כמו שאתם מנחשים השמחה רבה.
האמת היא שידעתי שהעניין מתקרב, שכן המיקוד שלי הופיע ברשימת האיזורים בהם החשמל ישוב לרוב
התושבים עד יום שני ה-22 לספטמבר.
למעשה את הפוסט הזה אני כותב מהמחשב הנייד בדירתי המחוברת שוב לאינטרנט!
אין מה לומר, טוב לשוב לזרועותיה הקרירות והממוזגות של הציויליציה.
אם נודה על האמת, גם אני לא טמנתי את ידי בצלחת, ועוד אתמול עשיתי כל שביכולתי כדי להשיב את
החשמל לחיי, כלומר רכשתי במיטב כספי פנס. מסתבר שזה עבד.
עתה, בעת שאוכלוסית יוסטון שאינה מחוברת לחשמל מצטמקת במהירות, ועומדת בסה"כ כעל קצת יותר ממליון תושבים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להביע התנגדות להשפעה המערבית ההרסנית המתרחבת על התרבות המקומית. בסה"כ לפני כשבוע יותר מ-4 מליון איש עדיין נהנו מאורך חיים מסורתי בו הבידור המרכזי הוא שיחה בקרב
בני המשפחה,אכילה מקופסאות שימורים, מקלחות קרות, ובכי.
אם לא נתעשת נמצא את עצמנו תוך שבועיים שלושה במצב בו החשמל והשפעתו ההרסנית יקיפו את כל אוכלוסיית יוסטון. זה הזמן לצאת בקריאה נרגשת "אל תפגעו במסורות המקומיות".
ברוח זו, אני הולך לישון. עם מיזוג!
| |
מצב יציב
המצב מתייצב, והאמת שאני מגיע למסקנה שהחוויה נחמדה.
המפתח הוא שחל שיפור עצום מזג האויר. כרגע אנחנו במין מזג אויר ירושלמי שכזה של נעים עד קריר בלילה זה מאפשר לעבור את הלילות בשלום גם בלי חשמל.
ברייס לעומת זאת, יש חשמל ואני לוקח לפה כל יום טרמפ עם אורנה. כך שאני זוכה להנות מכמה שעות של חשמל + טעינת מחשב וטלפון נייד, ובארוחה חמה (והאמת שאחת ביום זה מספיק).
מתוך הנוחות היחסית אפשר גם להנות משאריות החוויות, אתמול לדוגמא הלכתי לסופר ליד הבית שנפתח בסטאטוס ביניים של סופר הפועל על גנרטורים ולכן אינו מחזיק מזון מתכלה (אם נודה על האמת, על פי הריח הסופר דווקא כן מחזיק מזון מתכלה, אבל ככל הנראה אינו מוכר אותו). בכל מקרה - מאד משעשע.
קונים בסופר חשוך כמעט לחלוטין כשאנשי צוות עם פנסים מסייעים למצוא מוצרים. לחם הסופר דווקא כן החזיק אבל באמת מהסוג האמריקאי שאינו מתכלה גם אם מותירים אותו כמזון יחיד בקרב שבט שלם של גוועים ברעב.
מה שכן, אמריקאים או לא אמריקאים, היו שם עובדים נמרצים שהחליפו את מדבקות ה"מבצע" על כל מיני מדפים
ריקים על פי הנחיות הרשת הארצית.
גם נודע לי שלמעשה כל יום בין תשע בערב לשש בבוקר אני שרוי בעוצר. כבר תיקנו אותי בקשר לפוסט קודם בו הערתי על הדמיון בתפיסת הניקוז בין יוסטון לעוספייה שהתכוונתי רפיח - ובכן הדמיון לרפיח עמוק משחשבתי.
בקיצור, אני מתחיל להיות מרוצה מהחוויה.שלא לדבר על השורות שאני מוסיף לקורות החיים:
28 לאוגוסט 2008 נסיעה ליוסטון,
28 אוגוסט - 12 ספטמבר החרבת העיר (14 יום - שיא אישי).
גם התחלתי לעבוד (עם כי ההספק איך נאמר "leaves something to be desired") אני מקווה שזה ישתפר בעתיד.
ביי בינתיים
יועד
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
בן: 52
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
