חברים, שיהיה ברור – קל זה לא הולך להיות. לשכנע את ההורים להביא כלב הביתה זאת משימה שאפשר לעמוד בה, אבל לגדל בעל חיים זה משהו שלא כל אחד יכול או רוצה לעשות. אז תחשבו טוב אם אתם באמת מוכנים להשקיע את הנשמה, ואז תצאו לקרב. כלבים וחתולים חיים הרבה שנים, קחו בחשבון שאם עכשיו אתם בני 12, נגיד, גם בגיל 22 תצטרכו לטפל בהם – להאכיל, לצאת לטיול שלוש פעמים ביום (כן, גם אם יש לכם גינה ענקית), לדאוג להביא אותם לווטרינר כשהם חולים, לשים לב מתי הם חולים, ובעיקר לתת המון תשומת לב. כמובן שבתמורה יהיה לכם חבר אמיתי והכי הכי כיף בעולם, אבל כמו כל דבר מעולה, זה דורש השקעה ואהבה. אז אם אתם אנשים מהסוג המשובח, לכו על זה בכל הכח. וככה עושים את זה:

יש הורים שמאוד אוהבים בעלי חיים, אבל יותר מכל הם אוהבים סדר וניקיון. גורים עושים מלא בלגן. הם אוכלים בגדים, נעליים, דיסקים, רהיטים, נייר טואלט, כריות וכל דבר שאפשר לנעוץ בו שיניים. בנוסף לכל, בחודש-חודשיים הראשונים הם גם ישתינו יעשו קקי בכל פינה בבית. תבהירו להורים שאתם מודעים למצב, ושאתם אחראים לנקות כל מילימטר. גם כלבים בוגרים שלא מנשנשים כל דבר די מלכלכים – השיער שלהם מתפזר בבית, החול שנדבק להם לרגליים נכנס הביתה ולפעמים יש שאריות ריר במקומות שראוי שיישארו יבשים. תבטיחו לנקות אחריהם (ותקיימו), ואז כשגם הם יתאהבו, זה כבר פחות יפריע.

טיולים עם כלב/ה זה משהו שנראה כיף בהתחלה, אבל כשמבינים שאין ברירה ושצריך לעשות את זה גם כשיורד גשם, גם באמצע משהו טוב בטלוויזיה, גם כשבדיוק יצאתם מהמקלחת וגם באמצע שיחת טלפון חשובה, פתאום כבר אין כח. והורים יודעים את זה. ואז הם מרחמים על הכלב המסכן ומטיילים איתם בעצמם. והם יודעים שזה מה שיהיה. אז תבטיחו שאלא אם אתם בטיול שנתי או מרותקים למיטה עם חום גבוהה, אתם אלה שיוצאים לטיולים. ככה גם תכירו עוד אנשים שאוהבים כלבים כמוכם, ולכו תדעו מה ייצא מזה.

תמיד טוב להיעזר בעובדות שאנשים מלומדים הוכיחו - ילד שגדל עם בעלי חיים רגיש יותר לסביבה, סבלני לשונים ממנו, לומד מה זאת אחריות ואיך זה לדאוג למישהו ולא רק לעצמו. תנו דוגמאות של כלבי נחייה וטיפול באוטיסטים ומפגרים בעזרת בעלי חיים כדי להוכיח כמה הם תורמים לאנושות.

זאת שיטה מסריחה, אבל עשויה לעבוד. תגידו שאתם מרגישים שאין לכם חברים אמיתיים, שאף אחד לא מבין אתכם, שכל העולם משוגע ואתם רק רוצים לעשות טוב ולאמץ כלב או חתול. כדי שההורים ישתכנעו, מומלץ לספר על זה שלא הולך לכם בלימודים, שאתם לא מצליחים להתיידד עם אף אחד, שאתם מרגישים לבד. וברור שרק כלב יציל את המצב. רק תגידו שאתם צריכים חבר.

האפשרות האחרונה, רק אם כלום לא עובד, היא להציב עובדה – יום בהיר אחד להביא כלב הביתה, ולהתחנן לחודש ניסיון. כמובן שבחודש הזה (ובכלל) תצטרכו להוכיח שאתם מסוגלים טפל בו, אבל בעיקר להחצין את כמה זה עושה אתכם מאושרים. נראה אותם אומרים לא לזה.

אסור לקנות כלב גזעי – יש המון כלבים (וחתולים וגורים של שניהם) שמחכים לאימוץ, שאם לא אתם תדאגו להם, כנראה שהם ימותו. וזאת עוד דרך להוכיח להורים שאתם רציניים, שאתם רק רוצים למצוא חבר אמיתי ושתעודות וגזע ממש לא מעניינים אתכם. אז לכו לעמותה הקרובה למקום מגוריכם, ותמצאו מישהו שאתם מתחברים אליו. זה יעשה לכם ולכל המשפחה רק טוב. ותזכרו שהרבה פעמים יש להורים מה ללמוד מכם – זאת דרך מעולה להראות להם.