לא הרבה יודעים על הבלוג שלי. מעולם לא הכירו הרבה את הבלוג שלי, אני מכירה אנשים שנתתי להם את הבלוג אבל ביקרו פעם פעמיים ומאז לא גולשים בו...
פעם זה תסכל אותי.
היום זה משמח אותי.
פתאום אני מגלה שלהמון חברים שלי, הקרובים והלא- יש בלוגים.
אני לא מגיבה למי שלא קרוב אליי מספיק- אני לא רוצה ליצור מצב לא נעים-אף על פי שאני מאמינה שאם הם היו יודעים שאני קוראת, הם היו מעדיפים שאני אגיב.
אני מגיבה למי שכן קרוב אליי- אבל לא מגיבה דרך המערכת (כלומר אין בתגובה קישור לבלוג). פעם הייתי עושה את זה, היום אני כבר לא, או לפחות לא לאנשים שמכירים אותי.
אני חושבת שזה היה בעיקר תשומת לב, רציתי שאפילו החברים שלא קרובים אליי יבואו ויקראו אפילו אם לא הכל ברור.
הסיבה שהיום אני לא מפרסמת את הבלוג בקרב אנשים שאני מכירה היא הסיבה שיש לאנשים נטייה (ואני מודה שגם לי) לפרש את הדברים לפי נקודת הראייה שלהם. אחד הקשיים היותר גדולים שאני מתמודדת איתם זה התיסכול שלי כשלא מבינים אותי. כשאני רוצה שאנשים יבינו, אני אכתוב עד לפרטי פרטים. בבלוג אני לא יכולה כי לפעמים אני כותבת על אהבות, אכזבות, קשיים, נקודות תורפה ואני לא רוצה שאנשים יבינו בדיוק על מה מדובר. מי שרוצה הסבר יש לו את המסנג'ר שלי, והוא יקבל פירוט- וגם, תלוי מי שואל.
שנה טובה,
נטע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
