לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לאן החיים יובילו אותי הפעם?


על חיים של נערה, שנמצאת ב4 חֶברות שונות, לפעמים מתמרנת בינהן, לפעמים הן נפגשות. הרבה דילמות, המון חוויות, קשיים אבל מעל הכל- אהבות. נערה שנמצאת גם בחוגי סיירות, גם פעילה בקהילות פנטזיה, גם פעילה חברתית בבית ספר וגם יש לה משפחה וחברים.

Avatarכינוי: 

בת: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2009

מה?!


יש לו חברה?! 

נכתב על ידי , 21/2/2009 11:52  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך אגיב אם הוא ירצה לחזור.


איך אני אגיב אם הוא ירצה לחזור?

אני השפית של המסעדה, הוא הלקוח.

המנה הראשונה שאני אתן לו היא הצעקה על ניצול תמימותי, בתוך צלוחית קטנה. הבטחות שטרם התממשו, בתוך קערה ביחד עם שקרים והתחמקויות למעלה, בשביל קישוט. 

אילו מישהו היה אומר לי דברים כאלה היום הייתי מזמן זורקת אותו.

המנה העיקרית, עוד לפני שהוא עיכל את המנה הראשונה אני אגיש בתוך צלחת גדולה גדולה, שהוא בדיליי מטורף- והוא יודע את זה על הצד. כמעט שכחתי להביא את סלט הרגשות שהוא הזמין.

זהו, עברתי, המשכתי הלאה.

הוא יקנח בעובדה שהוא האהבה הראשונה שלי, שעברתי ועדיין עוברת תהליך התבגרות, ושאם הוא יחשוב בכלל על משהו איתי, הוא יכול לשכוח.

 

קיבלתי חתך בזמן הכנת הארוחה הענקית הזאת.

נכתב על ידי , 19/2/2009 22:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אף פעם לא.


ערב עם חברים רגיל- מחפשים מה לעשות. אחד מציע לראות סרט, מסתכלים בחבילות דיסקים האינסופיות, ורואים שפשוט צפינו בכל מה שנורמלי. פתאום, כאילו מישהו צועק לי ממערה מאוד מאוד ארוכה, שמעתי "בואו נשחק never".

המשחק הכי אירוני שהאדם הנבון המציא.

מי שמנצח, בתכל'ס מפסיד את החיים. ולמי שמפסיד- מנצח בחיים.

ביום כיפור שיחקתי את המשחק הזה. בדרך כלל אנשים מפחדים מהחובה שעליהם לעשות בסוף המשחק. אני לא. פחדתי שאני אגיע למצב שאני אצטרך לגלות משהו שאני לא עשיתי- דבר שרובם בגילי כבר עשו (ולא, לא מדובר בסקס).

אני פשוט לא האמנתי כמה זמן הצלחתי לעכב את זה...

סיבוב אחרי סיבוב אני אמרתי דברים שחלקם דווקא כן עשו, הם שתו אלכוהול, הם נהגו, עשו בנג'י, רקדו בלט...

 

לאחר התור שלי היה עוד סיבוב ומצאתי את עצמי יושבת מול כולם, מסתכלת ואז אומרת בקול חרישי "מעולם לא התנשקתי"
מהפליאה שלהם פחדתי... שמעתי כמה אומרים "אוו..." או "אוי..." ואפילו שמעתי "אאוץ'" קטן. לא היה אחד שלא הוריד את האצבע... מה אני אגיד לכם, זה היה יותר כואב ממה שחשבתי. וגם משפיל.

זו קבוצה שאני מאוד אוהבת, תמיד כיף לי איתם אבל זו הייתה תגובה מאוד פוגעת.

בכל אופן, לא פרשתי בתבוסתניות כמו שממש רציתי, אלא המשכתי במשחק.

בסופו של דבר- בפליאה רבה, אני הכי הרבה הפסדתי- כלומר, אני עשיתי הרבה דברים שאחרים לא עשו.

לא יודעת מה זה אומר- אבל בפעם הבאה שתשמעו מישהו בגיל 15+ שלא התנשק- אל תרגישו יותר טובים ממנו, אולי תבדקו. יכול להיות שהוא פחות חננה ממה שאתם חושבים.

נכתב על ידי , 6/2/2009 16:03  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לילות

 

ועכשיו אחרי ההבנה הסופית

אין לי על מי לחשוב בלילות.
אין לי מי שיתעטף איתי בשמיכות.

זה מה שהרגיע וחיבק,

זה מה שעזר לי להתאפק.

עכשיו לאחר הבנה סופית,

המחשבה בלילות לא תהיה ממשית.

 

נכתב על ידי , 3/2/2009 23:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטעש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטעש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)