סיפורים..לא רק על טוקיו הוטל(:

היי, סליחה שלא הייתי פה.

הייתי חולה ופורים מתקרב. אשמח לדעת למה אתם מתחפשים.

טוב הנה פרק 9

[:

תתהנו.

פרק 9-

"טוב, ג'ואן.

רוצה שאני ידבר עם אבא שלי ואני יגיד לו שאנחנו רוצות לעבור אחרי ה-6.10?"

"כן."

"טוב,

אז את יודעת גרמנית, נכון?"

"כן, אני חושבת שאת כל המילים!"

ג'ואן התחילה לדבר בגרמנית וככה המשיכה כל השיחה בגרמנית,

"טוב."

"אז אני ידבר איתך מחר,

כנראה גם מחר אני לא יבוא."

"אוקי,

ביי."
הן התחבקו וג'ואן הלכה.

======

ישבתי על הספסל.

ראיתי דמות מוכרת,

ג'ואן.

"היי."

היא התייבשת ליידי,

"אתה בסדר?"

"כן, בערך."

"אני מצטערת."

"אתן באמת רוצות לעבור?"

"כן, סליחה."

"אני מבין, גם אני רוצה לחזור.

טוב אמא שלי רוצה."

"לאן?"

"לרוסיה."

"אז תעבור!

ככה שניכם תהיו שווים!"

======

"אלכס עובר,

גם דניאל."

"יופי שדניאל,

אבל למה אלכס?"

"דיי לצעוק עלי!

הם נפרדו!"

"באמת?"

"כן!"

"אני כל כך מאושרת!"

"אבל מאיפה את יודעת?"

"שמעתי."

"טוב, עופי מפה."

"ביי."

'הם נפרדו, אה?

אלכס אתה עוד תהיה שלי.'

פתאום היא התפרצה לחדר,

"אה ועוד משהו,

גם ג'ואן עוברת עם דניאל לגרמניה אחרי ה-6.10."

"טוב לכי כבר!"

"הלכתי."

'אחרי ה-6.10?

טוב הם נפרדו מה אכפת לי בכלל?'

======

"טוב אני ילך הביתה, ביי אלכס."

"ביי, תודה."

היא המשיכה ללכת לתוך האור הלבן שהיה שם,

רגע?

אור לבן?!

"ג'ואן!!,

כחי!"

צעקתי.

טוב, אז מה קרה לג'ואן?

אתם תגלו בפרק הבאה [:

חודש טוב.

ושבוע טוב.

נ.ב.

הסיפור נמשך עד פרק 13 ויש פרק חדש אבל אין ממש המשך אז... כדי שתכנס לסיפור שלי ושל חברה שלי:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=575460

ביי.