כמה בנאלי מצידי.
-יותר מידי לחץ.
יותר מידי.
15.9 התמוטטות
לילה, גרירה בכוח, מהמיטה ירדתי לעדלולילה
יצאתי החוצה מדדת ברחובות במאמץ להספיק
קולות ממרחק
השיירה פה
הלבשתי חיוך ועוד כמה אנרגיות ספורות, קלושות, ששמרתי.
איזה שעה של אופוריה טובה.
מדהים כמה בנוח היא מסוגלת לגרום לי להרגיש.
התאמצות רצחנית, אחרי כשעתיים+
נוסעת הביתה
כאב אדיר........
בחילות, כאב ראש, סחרחורות, זיעה קרה
פלאשים של ראייה מטושטשת
תעתועי מוח
טלפון
אין לי אוויר להוציא בשביל לדבר
שואבת כל טיפה שבי רק בשביל להצליח לגרור עוד כמה רגעים
עוד כמה צעדים
נאבקת עם המפתח
שעות עולה 2 קומות קטנות ומסכנות
הבייתה.
עוד 2 צעדים.. חדר...
התמוטטות.
כמה רגעים ואני מנסה להגיע לבקבוק שנמצא מרחק יד מולי
החלטה של רגע, פרץ של ספרינט אחרון -לשתות מים
התקפי קיבה, עיניים שורפות
יוצאות ממקומן, אדומות ברמות היסטוריות
ראש מתפוצץ
פנים לבנות
עיניים דומעות
קריסה.
קריסה.
קריסה.
לא מוותרת
יעלי דואגת, לוחצת עלי להכנס למיטה
אבל לא התקלחתי
מוכנה למחר
יעלי מתקשרת בפעם השניה
תובל מנסה להאיר אותי למצבי
ודרך סטאר בחרתי להחדיר בי כמה כוחות כיאה לי
"שטויות, זה כבר יעבור... : ) בקטנות"
לא להתלונן על הכאב
"מה אני מתרפסת?? חליק בייב.. - "
לא להאמין בו
" - כבר מרגישה יותר טוב"
טכניות.
"סתם.. לא הולך, אני פשוט לא פועלת טוב"
אופטימיות.
[ובאמת.]
סחבתי עוד שעה שעה וחצי
הרגשתי טוב
נשארו רק כאבי הראש
תחושת העמעום
נכנסתי להתקלח
כיביתי את האור
הלכתי לישון.
"הגוף שלך צועק מנוחה בִּידי!"
"אבל אני לא עושה כלום!!"
"את עושה יותר מידי"
יותר מידי הכל ויותר מידי כלום
תיאטרון, צופים, בית, לימודים.
תיאטרון אין החלטה, אין מחזה
צופים, לא נמצאת הרבה
בית, לא מרגיש טוב
לימודים, לא מספיקה
חברים?!
פחח איפה???
רק בהפסקות וגם זה לא מספיק...
[נכון לולית.? איפה נעלמתי לאחרונה?! דאמט..........]
אז מה לעזאזל אני עושה?!
שונאת את תחושת ההחמצה
שנת שמינית שלי
הולכת להיות מדהימה
אבל זו רק ההתחלה......
רק ההתחלה.
[שנת שמינית שלי בשישית.. אולי אני פשוט.. קטנה מידי?!
אין מצב, את גדולה מהחיים. כנראה אין לך מספיק ביטחון. ללכת בבטחה.
"אני כועסת על עצמי על שלא יכלתי לבוא.. אוף. אוהבת אותך."
-"אני אוהבת אותך ולא משנה מה......."
אוהבת אותך, גם.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
