הבלוג שלי, הסיפורים שלי, השירים שלי, הרגשות שלי, המחשבות שלי, אני.

שתי פרוסות דקות של חלה לבנה, רגילה. דקות מאוד כי אני לא אוהבת לחם קל.

פרוסה דקה דקה של גבינה צהובה, מהסוג הכי פחות שמן.

3 פרוסות מלפפון. 2 פרוסות עגבניה. 4 עלי חסה קטנים.

מי היה מאמין שככה זה התחיל?

שלום, אני אנסטסיה שירלי מריה אנג'לה סתיו נוימן, ואני אנורקסית.

זה המשיך בספורט. הרבה מאוד ספורט. יותר מידי ספורט

כפיפות בטן עד שאין כוח. ריצות עד הקאת הנשמה. הכל כדי להיות רזה.

תמיד למדתי שצריך להשיג את המטרות שלכם בכל מחיר. המטרה מקדשת את האמצעים. אבל האם עכשיו זה נכון?

לא ירדתי במשקל. לא-ירדתי-במשקל.

רזה. רוצה להיות רזה.

תמיד אמרו שהשירותים הופכים באיזשהו שלב לחבר/ה הכי טוב/ה של הבנות, כמעט כמו מגזין פורנו לבנים. לא הבנתי עד כמה זה נכון.

25.5.2009

שנה למקסי, והיום הראשון בו הקאתי בכוונה.

נכון, אני חולה מגיל שבע. אבל אף פעם לא העזתי. ועכשיו אני כן.

עכשיו אני כן.

אני אהיה רזה.

תמיד אמרו שזה נובע מחוסר ביטחון. אבל זה לא נכון.. תמיד הייתי פרובוקטיבית, תמיד אמרתי הכל ובפנים. תמיד צעקתי את מה שיש לי להגיד. תמיד שמעו אותי. ידעו בכל מקום מי אני. הילדה הזאת עם האף למעלה. ששמה על כולם זין. מה שהם לא ידעו, שזהכולם.

 כולל אותה.

הסימנים על האצבעות החלו להופיע.

ירידה דרמטית במשקל.

אבל לא, אני לא רזה.

אני לא רזה.

כשחושבים על זה, בחיים לא הודיתי בבעיות שלי, תמיד ברחתי מהן. תמיד היה לי קל לעזור לכולם, כדי להתמודד עם הבעיות שלהם, לא עם שלי.

יום ראשון לכיתה ח'.

37.2 ק"ג.

ככה התחלתי את שנת הלימודים הנוכחית.

זה לא נכון שבנים לא התחילו איתי. ממש לא. זה לא נכון שאין לי גוף מפותח, חזה, מותניים, פנים..

אני שזופה, לא רואים לי רק עצמות, אני מידה C 75,שיער ג'ינג'י, ובעיה פסיכולוגית קשה.

בואו נחזור קצת אחורה.

כיתה ה'.

הפעם הראשונה שהתאשפזתי בבית חולים.

"את אנורקסית"

חוררו לי את הגוף. חוררו-לי-את-הגוף.

אני אולי אנורקסית. אבל אני לא רזה.

לא רזה.

אני לא מבינה את הסטיגמות שלאנורקסיות חייבות להיות פנים מיוסרות ועצובות, עם שקים מתחת לעיניים, חיוורת כאלה, שלדים.

מעולם לא הייתי כזאת, מעולם לא רציתי להיות.

מי רוצה להיות חולה נפש?

21.5.2010.

התאשפזתי בבית חולים, מחלה.

שקלתי 44.1

קשה.. השמנתי.. קשה..

מסתכלים עליי. אני מתיישבת ויש קפלים בבטן. איך אני אלך לים? לבריכה?

לפחות הרגליים שלי נראות כמו שצריך.. אבל לא..

תמיד תהיתי מה זה להסתכל במראה, כשכולך שדופה, עור ועצמות, ולראות את החיה שנכחדה עוד מעידן הקרח- הממוטה.

היום, אני חווה את זה על בשרי.

17.6.2010.

התעלפתי.

מיון, בדיקות.

חסר אוכל, חסר מים, חסר...

משקל- 40.

ירדתי. ירדתי בשלושה שבועות.

תמיד מספרים שנסיכות מפוסלות, יצירתם האישית של אלוהים. לא משנה עד כמה האימהות שלהן מכוערות, הן יצאו יפות. עדינות. מושלמות.

שטיפת מוח אנשים!! שטיפת מוח!! מגיל קטן גורמים לנו לשאוף לשלמות! אני לא חולה! אני צייטנית!

19.6.2010.

כן, זה יום.

שהאל שלא קיים ישמור אותי.

38.7 ק"ג.

איך?! איך?!!?

תפסיקי עם זה כבר!

אני רזה! אני רזה!!!

שלום, אני אנסטסיה שירלי מריה אנג'לה סתיו נוימן, ואני אנורקסית.

הלכתי לאכול ;)

♥♥