הבלוג שלי, הסיפורים שלי, השירים שלי, הרגשות שלי, המחשבות שלי, אני.

"אנג'י! בואי לאכול!" צעקתה של האישה המבוגרת נשמעה ברקע. "אמא יש לי פעולה, אני לא יכולה לאכול איתכם!" היא צעקה חזרה לאימה, לובשת עליה את החולצה הכחולה עם השרוך האדום. "אנג'לה-מריה מיניאנסקי! אני אמרתי לך לבוא לאכול!"-"בסדר, בסדר.. אני באה.." היא מלמלה והתיישבה על יד השולחן. "עוד פעם הנוער העובד והלומד הזה?! אני לא רוצה שתלכי לשם!" קרא אביה בקול. "מה הפאקינג בעיה שלך?!" היא שאלה, תוקעת את המזלג במלפפון החתוך. "אלו אנשים לא טובים, אני לא רוצה שתהיי שם!" הוא אמר שוב. "טוב, אז זאת בעיה שלך." היא אמרה, נוגסת בלחם וקמה, לוקחת את ילקוטה ויוצאת מהבית בטריקת דלת.

"אנג'י! הגעת!" קפצה עליה חברתה שֶר. "כן.. עוד פעם ההורים המסטולים שלי.." היא צחקקה וחיבקה את שֶר בחזרה. "היי בנות, בואו, אנחנו רוצים להתחיל בפעולה!" קראה המדריכה שלהן, מיכל. אנג'י התיישבה בין שר, לאחותה התאומה דיאנה, מחייכת לכל חברי הקבוצה שלה. דיאנה שלחה חיוך קטן לאנג'י, וזאת השפילה את ראשה והסמיקה בחיוך נבוך. דיאנה צחקקה בשקט ואחזה בידה של אנג'י, בעוד זאת מניחה את ראשה על כתפה.

כן, משהו חשוב ששכחתי לציין.. אנג'לה היא ביסקסואלית, דו-מינית, נמשכת לבנים ולבנות, וטוב.. כבר חצי שנה היא דלוקה קשות על דיאנה, חברתה הלסבית, ומה שהיא לא ידעה, זה שההרגשה הזאת הדדית. בחודשים האחרונים היא ודיאנה התקרבו מאוד, והחלק שאנג'לה הכי אהבה בקשר המחוזק שלהן הוא שדיאנה ובת זוגתה מריה נפרדו. בחזרה לסיפור.

"טוב, אז... תשמרו את המחברות שחילקנו לכם למפגש הבא, ובלי איחורים, אנג'י!" אמרה מיכל, מביטה על אנג'י שהחזירה לה מבט תמים. "טוב, אני לא מרגישה טוב, אני אחזור הביתה.." אמרה שר וקמה "דיאנה, תשתדלי לשמור על פלאפון דלוק" היא פנתה לאחותה אשר צחקה והנהנה. "טוב, אז מה עושים?" אמרה אנג'לה כששמה לב שנשארו רק היא, דיאנה, מור ודולב. "בואו לגינה מתחת לבית שלך." אמרה מור וכולם הסכימו ופנו ללכת.

איך שהם הגיעו, הם רצו לכיוון הנדנדות. "זה לא פייר!" קראה אנג'י כשמור ודיאנה תפסו את הנדנדות. דולב צחק והתיישב על החול ליד נדנדת הילדים שעליה ישבה מור, מה שהותיר לאנג'י שתי אפשרויות. ללכלך את הרגליים בחול, או לשבת על דיאנה. היא נאנחה וישבה על ברכיה של דיאנה "אם כבד לך, תגידי" היא מלמלה, בעוד דיאנה מחבקת את בטנה, גורמת לה להתהפך בקרבה. "את לא כבדה, שתקי" צחקקה דיאנה.

דיאנה הייתה בעלת שיער בלונדיני-צבוע קצר. היא צבעה את שיערה מליון פעמים, ולדעתה של אנג'י, הבלונד היה טעות חמורה. היא הייתה נמוכה בשלושה סנטימטרים מאנג'י, אבל חזקה ממנה פי שלוש. היא הייתה מתלבשת בבגדים גדולים, או בגדי בנים לרוב, אבל היא הייתה יפה. תמיד הייתה לה הערה משעשעת לכל דבר, היא הייתה בן אדם דומיננטי מאוד בכל החבורה שלהם.

"מישהו רוצה סיגריה?" אמר דולב, מעיר את אנג'לה ממחשבותיה. "לא רעיון טוב, ההורים שלי יכולים לראות אותנו מהמרפסת.." עיקמה אנג'לה את פרצופה. "יואו, אני בדילמה מה-זה קשה!" קראה לפתע מור. "כן מור? עוד פעם רוצה להיות בי, אבל לא נמשכת לבנות?" צחקו אנג'י ודיאנה. הם פשוט היו חבורה של גייז. דיאנה לסבית, אנג'לה בי, דולב הומו.

"נו זה לא מצחיק!" היא קראה שוב. "טוב-טוב, כשתהיה לך נשיקה ראשונה, או התנסות ראשונה במשהו, את תביני אם את בי או סטרייטית. בנתיים, את הכי סטרייטית בעולם!" אמרה אנג'לה. דיאנה רק צחקה. לפתע דולב ומור פצחו בויכוח מטומטם, שאף אחד לא הצליח להבין בכלל על מה. אנג'לה פרצה בצחוק מתגלגל, מסיטה את מבטה לכיוון השני, מפסיקה לצחוק כשרואה את פרצופה של דיאנה קרוב אליה.

לפני שיכלה לפצות את פיה, דיאנה נשקה לשפתיה בעדינות, מתנתקת לאחר כמה שניות, מחייכת אליה. אנג'י חייכה חיוך נבוך והשעינה את ראשה על כתפה של דיאנה. למזלן, דולב ומור היו כל-כך שקועים בויכוח, שהם בכלל לא שמו לב. לפתע ויכוחם נפסק והם הסתכלו על השתיים. "יואו! דיאנה, אנג'לה, אולי תהיו ביחד?!" קראו שניהם יחדיו. "מה?!" שתי הבנות קראו והפנו אליהם את המבטים.

 השניים פרצו בצחוק. "תרגעו, צחקנו.." אמר דולב. "כן, הוא סתם אידיוט, כי אמרתי לך כבר, שבמונפול אתה לא יכול סתם לקחת כסף!" צרחה מור, והם חזרו לויכוח הטיפשי שלהם. "אז על זה עם רבו.." מלמלה אנג'י, מחזירה את ראשה לכתפה של דיאנה. דיאנה הרימה את ראשה, ונשקה שוב לשפתיה, הפעם לזמן ארוך יותר. הן התנתקו בחיוך ודיאנה הנחיתה נשיקה קטנה על צווארה של אנג'י, מחבקת אותה קרוב אליה, בעוד השניה מניחה את ראשה על כתפה שוב. "טוב.. אנחנו נשאיר אתכן לבד.." מלמל דולב ומשך את מור איתו. השתיים לא הגיבו, הן היו שקועות בעצמן.

"תגידי.." מלמלה אנג'י, בעוד דיאנה מנדנדת אותן. "הממ..?" אמרה דיאנה. "את.. רוצה להיות איתי?" נשכה אנג'לה את שפתה התחתונה, מסתכלת לכיוונה של דיאנה. הבלונדינית חייכה חיוך גדול והנהנה, נושקת לשפתיה בפעם השלישית לאותו יום. "ממ'.. את חייבת לי גלידה.." מלמלה אנג'לה מבין שפתיה של חברתה החדשה, מלטפת את לחיה, בעוד דיאנה מלטפת את מותניה, פולטת גיחוך קטן. "אווווו!!" הן שמעו קריאה מאחוריהן והסתובבו, רואים את דולב ומור מצחקקים ומסתכלים עליהם. "כל-כך גייז.." מלמלה אנג'לה ונענעה בראשה, בעוד השניה צחקה, והראתה להם אצבע משולשת.

"הם סתם מקנאים" היא לחשה באוזנה של אנג'י, גורמת לצמרמורת בגופה. "אני די צריכה לחזור הביתה.." מלמלה אנג'לה בטון מבואס. "אז... נתראה מחר " חייכה דיאנה ונשקה לשפתיה ארוכות, ואז למצחה ולעורפה. אנג'לה הסמיקה וקמה ממנה, מחייכת לכולם, לוקחת את תיקה ורצה לכיוון ביתה, חיוך גדול על פניה.

"מה את מחייכת ככה?! את יודעת מה השעה עכשיו?!" צרח עליה אביה ברגע שנכנסה בדלת הכניסה. חיוכה של אנג'לה נמחק ברגע. "מי זה היה שהתנשקת איתו בגינה?!" צעק יותר חזק מקודם. למזלה, דיאנה נראתה כמו בן. למזלה. כי אביה ממש לא קיבל את הקטע של לאהוב בנות. "מה זה עניינך?!" היא צעקה עליו חזרה. "אני לא מוכן שהבת שלי תראה כמו מופקרת מול כולם!"-"אז תתמודד! כי הבת שלך מופקרת! ואתה הבן אדם האחרון שיגיד לי איך להתנהג!" היא צעקה עליו ונשארה קפואה במקומה כשידו הגדולה והחזקה של אביה נחתה על לחייה. זה לא שהוא היה מכה אותה, לא הרבה לפחות. רק כשהצליחה ממש להרגיז אותו.

עיניה התמלאו דמעות, ומבט שונא נשלח אל אביה. היא רצה לחדרה, טורקת את הדלת ונועלת אותה, לוקחת את יומנה ונשכבת על המיטה.

19.7.10, יום שני, 02:53

צ'רצ'יל..

אני ודיאנה ביחד!

כמה משמח! :)

אבא שלי היה חייב להרוס ולצרוח עליי..

שיהיה.. אני כל-כך מאושרת! חיכיתי לזה כל-כך הרבה זמן! [:

יאללה, אני עפה לישון, יום עמוס מחר (:

לילה טוב ומלא באהבה!

אנג'י ♥

היומן נסגר, לשם שינוי, בחיוך גדול והיא התכסתה בשמיכה, עוצמת את עיניה וחושבת על מאורעות אותו יום, נכנסת לשינה עמוקה.