הבלוג שלי, הסיפורים שלי, השירים שלי, הרגשות שלי, המחשבות שלי, אני.

אזזזזזזזזזזז באיחור מטורף שאין כמוהו, ובעזרת תזכורת מרועי המדהים הזה ^^"

*תופיםתופיםתופים*

פפפפפפפפפרק 4!!!!! D:

תבלו וזה D:

וגם שנה טובה! D:♥

"אם אתה הולך אז קח אותי, אתה שומע זאת אני, שרה אליך..!" שרה הנערה הג'ינג'ית לתוך המיקרופון בחדר המוזיקה של הקן. "מצטער לקטוע אתכם" נכנס האחראי על החדר מוזיקה לחזרה של הלהקה הצעירה, גורם להם להפסיק לנגן. "אתם מופיעים מחר בערב?"-"ברור!" אמרה דיאנה שהתעסקה בגיטרה שלה עד עכשיו. "מעולה! דרך אגב, הביצוע שלכם נשמע מדהים" הוא חייך, יוצא מהחדר.

"וממתי החלטנו שאנחנו מופיעים?" שאל הנער עם השיער הארוך. "נו באמת עומר, זאת הזדמנות מעולה! אנחנו כבר חודשיים בהרכב, ולא הייתה לנו אפילו הופעה אחת בפרוייקט הרכבים! סתם באיזה מועדון זול, זה לא נחשב.." אמרה דיאנה, והיא צדקה. "כן עומר.. אנחנו מנגנים מעולה, אל תשתפן עכשיו..!" אמר בן, שישב מאחורי התופים. "מה את אומרת אנג'י..?" הנער בעל השיער הארוך פנה אל אנג'לה. "אני אומרת.. בואו נדפוק הופעה שהם לא ישכחו בחיים!" היא חייכה, בעוד כל השאר צעקו קריאות עידוד. היה להם סגנון ייחודי. להקת EAT PUSSY, ככה קראו להם. הם היו מופיעים עם אוזניים של חתול, ולרוב אנג'לה הייתה לובשת מחוכים שחורים, וחצאיות צמודות וקצרות, מוסיפה להם נעליים גבוהות במיוחד. דיאנה, שלא הייתה נשית במיוחד, הייתה לובשת ג'ינס שחור, וחולצה מכופתרת פתוחה, עם חזיית ספורט מתחת. בן היה לובש חותלות שחורות על הידיים, גופייה שחורה צמודה שהבליטה את שרירי הבטן שלו, וטוב.. מכנסיים אף אחד לא ראה מה הוא לבש, ולאף-אחד גם לא היה אכפת. עומר היה מסתפק באוזניים של חתול ומחליק לשיערו המתולתל, ובלי חולצה, לרוב מבקש מאנג'י שתשרוט אותו עם ציפורניה הארוכות, כי לפי טענתו, זה נראה כאילו היה עליו "קאט-פייט".

"טוב, אז מחר חזרה בחמש, חייבים לתפוס את החדר לפני כל הלהקות האחרות." קבע עומר. "בכיף, אנחנו משוחררים עכשיו?" שאל בן, שעוד לפני התחלת החזרה התלונן שהוא רעב. "לך לאכול, שמן" אמרה אנג'לה, ופרצה בצחוק כאשר בן רץ החוצה בקריאות שמחה לקראת המטבח. "אני הולכת לגינה, מישהו בא?" היא שאלה לאחר שנרגעה מצחוקה. "אני אבוא" חייכה דיאנה. "ואני לא" עומר הוציא להם לשון, מתעסק בבס שלו. אנג'לה צחקה ויצאה מהחדר, כשדיאנה מחבקת את מותניה, ושתיהן התקדמו לגינה שהייתה צמודה לקן.

"את יודעת איזה יום היום?" שאלה דיאנה את אנג'לה, בזמן שזו הדליקה סיגריות לשתיהן. "איזה?" היא הושיטה לחברתה את הסיגריה שלה. "יש לנו שבוע היום" חייכה דיאנה. "נכון! ואת יודעת איזה עוד יום היום?" חייכה אנג'לה. "איזה..?" שאלה דיאנה. "היום יום האהבה" אנג'לה צחקקה, שואפת מהסיגריה שלה.

"אומייגאד נכון!" צחקקה דיאנה ונשקה לשפתיה של אנג'לה, סוחפת את שתיהן לנשיקה מלאת אהבה. "אני אוהבת אותך.." אמרה אנג'לה כשהתנתקו, עיניה עדיין עצומות. "גם אני אותך.." אמרה דיאנה, נושקת קצרות לשפתיה, וזאת חייכה ושאפה שוב מהסיגריה שלה.

"אז.. ספרי לי משהו.." אמרה דיאנה. "מה זאת אומרת?" צחקקה השניה. "למרות שאני יודעת עלייך דברים.. את.. את מסתורית כזאת, תספרי לי דברים שאת חושבת שאני צריכה לדעת.." דיאנה משכה בכתפיה, שואפת מהסיגריה. "אכפת לך לשאול שאלות?" היא צחקקה שוב, משחקת עם הפלאפון שבידה. "הממ.. בתור התחלה.. מה עם הסיפור שלך ושל סער?" היא שאלה, משחקת באצבעותיה. "הוא נגמר.. ממזמן.." אמרה אנג'לה ומיד הוסיפה "למה שאלת דווקא עליו?" דיאנה נאנחה. "אמרו לי שאת עדיין אוהבת אותו ו-"-"-שטויות!" קטעה אותה אנג'לה בחדות "פשוט שטויות! אני אוהבת אותך, ואת יודעת את זה." דיאנה חייכה "אני יודעת.." היא נשקה לשפתיה ברכות. "טוב.. עוד שאלה.. כמה חברות היו לך לפניי?" הפעם מבטה היה מתעניין יותר. "הממ.. חברות-חברות? כאילו.. מערכת יחסים?" שאלה אנג'לה בטון מהורהר. דיאנה הנהנה בתגובה. "אני חושבת שבסביבות ה.. 16 חברות.."-" ובנים?" שאלה דיאנה "הרבה יותר" צחקה אנג'לה וכיבתה את הסיגריה שלה, זורקת אותה לחולות. דיאנה רק צחקה ופרעה את שיערה של אנג'לה, נושקת לשפתיה הורודות.

"אניצ'קה.." מלמלה אנג'לה. כן, זה היה כינוייה של דיאנה. לפחות בשביל אנג'לה. "מה מאמי?" היא ליטפה את שיערה, מסדרת אותו מאחוריה אוזניה. "את באמת אוהבת אותי?" היא שאלה בחשש. הרי דיאנה הייתה ידועה בהיותה סטוציונרית חסרת מעצורים. לפני אנג'לה היו לה 13 חברות עם הפרש של שבוע בין כל אחת, והן לא נמשכו יותר משבוע-שבועיים. "בטח ג'יג'י, מה פתאום את שואלת את זה?" אמרה דיאנה בפליאה. "כי.. גם את מעיין אמרת שאהבת, ואת ארבל, ואת ליאור, ואת שיר ואת כל השאר.. ואת לא באמת.." מלמלה אנג'לה בבושה, משפילה את ראשה. זה בהחלט היה מיותר. "אנג'י, יפה שלי, תסתכלי עליי" היא הרימה את ראשה, ואנג'לה תלתה בה עיניים כלבלביות. "אני אוהבת אותך, אני תמיד אהבתי אותך, מהרגע שהכרתי אותך, גם כשהייתי עם ארבל, גם כשאת היית עם מיכל, וגם עכשיו, בסדר?" היא הסתכלה עמוק אל תוך עיניה, מתכוונת לכל מילה. אנג'לה רק הנהנה וחיבקה אותה עם כל אהבתה. היא הייתה מטורפת עליה.

דיאנה חייכה וחיבקה גם היא את אנג'לה, מלטפת את גבה בעדינות, ולפתע תופסת את חזייתה מאחורה. "תאכלי ת'לב, היא נפתחת מקדימה" צחקקה אנג'לה שכבר הכירה אותה. "שיט!" קראה דיאנה וצחקה, סוחפת אחריה את אנג'לה.

לפתע נשמע צלצול הפלאפון של אנג'לה. "הלווו?" היא אמרה במבטא רוסי, מחניקה צחקוק. "אנג'י?" נשמע קולו המבולבל של סער מהצד השני. "אנג'י לא כאן, אני כאן כדי לפנק את אדוני. מה אדוני רוצה?" היא אמרה במבטא רוסי שוב,שמה את ידה על פיה של דיאנה שכמעט התפוצצה מצחוק. "נו באמת אנג'י.." נאנח השני. "אדוני לא ענה לי. מדוע אדוני לא ענה לי?" כן, זה נשמע מצחיק יחסית, בהתחשב בעובדה שהיא התכוונה ל-'אדוני לא אנאלי'. "אנג'י זה חשוב!" הוא קרא בחוסר סבלנות. "בסדר, בסדר, מה העצבים יקירי?" היא צחקה, משחררת את ידה מפיה של דיאנה שפרצה בצחוק מטורף. "זה לא לטלפון.. אני יכול לדבר איתך פנים מול פנים?" שאל. "אני עם דיאנה עכשיו.. יותר מאוחר?" היא סלסלה את שיערה בין אצבעותיה. "תבואי אליי עוד שעה?" שאל. "בכיף.. ביי מותק.." היא מלמלה, מנתקת את השיחה.

"מי זה היה?" שאלה דיאנה תוך כדי צחקוק "סער.." צחקקה גם אנג'לה, מניחה את המכשיר חזרה בכיסה. "מה הוא רצה?"-"לדבר.. משהו רציני שזה לא לטלפון.. לא יודעת.. בכל מקרה, בעוד שעה אני אצלו" היא משכה בכתפיה, מבעירה עלים עם המצית שלה.

"אנג'י.. בלי שטויות.." אמרה דיאנה. היא באמת פחדה. "רילקס בייבי, בלי שטויות." אנג'לה חייכה, אך דיאנה לא. "אני רצינית אנג'י.. את יודעת מה קרה בכל הפעמים שאת וסער הייתם לבד וזה לא היה לטלפון.." הוו, היא קנאה. היא בהחלט קינאה. "תירגעי אניצ'קה.. אמרתי לך, זה כבר נגמר, ממזמן." היא ליטפה את ידה של חברתה, מנסה להרגיע אותה. "אני פשוט אוהבת אותך.. את מבינה את זה נכון?" דיאנה חיבקה אותה, ואנג'לה נאנחה והנהנה. "אני מבינה.." היא נשקה לכתפה, לפתע פורצת בצחוק מתגלגלת. "ד-דיאנה א-אני אהרוג א-אותך!!" היא צווחה ממשיכה לצחוק. כן, דיאנה דגדגה אותה. "את כל-כך חמודה כשאת צוחקת!" דיאנה צחקקה, ממשיכה להתעלל באנג'לה שלא הפסיקה להתפתל ולצחוק. "אני אסרס אותך!!!!!" צווחה אנג'לה, מנסה לתפוס את ידיה של דיאנה מבין כל הפיתולים שלה. דיאנה צחקקה והפסיקה, נושקת ללחייה של אנג'י. "את פשוט חמודה. כולך כזאת ילדה קטנה ותמימה..!" היא צחקקה.

"דיאנה!! חרצת את גורלך כרגע!!" עיניה היו עצבניות במיוחד, ובמהרה הן מצאו את עצמן רצות במעגלים מסביב לגינה, כשאנג'לה אחרי דיאנה. "אני מצטערת! לא יכולתי לעמוד בחמידות הזאת!" צעקה דיאנה מבין התנשפויות מהריצה, ממשיכה להתחמק מאנג'לה. "אני לא חמודה! אני כוסית! לא חמודה!!" צעקה השניה, ותפסה את דיאנה, מפילה אותה על החול ומתיישבת עליה.

"הוו שלום לך.." צחקקה דיאנה כשאנג'לה נשענה על כתפה, מתנשפת. "את כזאת פוצית.." מלמלה אנג'לה, לא מוסיפה מילה. לא, לא בגלל שלא היה לה מה להגיד, אלא בגלל שדיאנה העסיקה את פיה במשהו אחר.

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~

"היי מאמי" היא נשקה ללחיו של הנער שהיה גבוה ממנה לפחות בראש, אם לא יותר. "היי.." הוא חייך חיוך קטן ועצוב והם הלכו לחדרו והתיישבו על המיטה. "מה קרה בונבון?" פניה הפכו למודאגות. "ביומיים האחרונים, כל מה שמאיה ואני עשינו זה לריב, להיפרד ולחזור.. אני לא יודע מה לעשות!" הוא קרא בייאוש. אנג'י גיחכה לעצמה, חוטפת ממנו מבט מבולבל. "אז תגיד סער.. מתי אתה זורק אותה סוף-סוף?" היא חייכה וליטפה את ראשו שנח על ברכיה. "זה לא ככה אנג'.." הוא נאנח "זה הרבה יותר מורכב מזה.." הוא התעסק עם החוטים שיצאו ממכנסיה. "לא מתוק שלי, זה לא הרבה יותר מורכב.. אתה פשוט צריך להבין את זה, שהיא לא ממש שווה את זה, ואותך. ספרת כמה פעמים ישבנו בפוזיציה הזאת ובכית לי על מאיה הזאת?" היא סירקה את שיערו עם אצבעותיה.

"אני לא יודע.. אני אוהב אותה.." הוא מלמל את אותה התשובה שאמר כל הזמן. אנג'לה נאנחה. "אז תדבר איתה, תסביר לה.. כי היו לכם רגעים מאושרים ביחד, תנסה להחזיר אותם.." היא הסתכלה על התמונה של שניהם שנחה ליד המיטה. "כן.. אני באמת צריך לדבר איתה.. תודה אנג'י" הוא חייך והתרומם מברכיה ונשק ללחייה.זאת רק צחקקה. "אני רעבה.." היא מלמלה ואחזה בבטנה המקרקרת. "בואי.." הוא צחק ומשך אותה למטבח, פותח את המקרר.זאת כרגיל פתחה את המגירה התחתונה ולקחה עגבניה, שוטפת אותה בכיור וסוגרת את המקרר. "תודה" היא חייכה ונגסה בעגבניה. היא אהבה לאכול אותה ככה, כמו תפוח. "בבקשה שמנמנה" הוא צחק וחטף מכה בכתף. "מה עשיתי?!" יבב "אני לא שמנמנה!" היא צחקקה והמשיכה לאכול.

"אנג'י.. מה נעשה?" הוא התיישב והנחית אותה עליו. "סקס." היא צחקה. "סתם נו, אין לי רעיון.. מה השעה בכלל?" היא הסתכלה על השעון מעל הטלוויזיה. "שיט! צריכה לטוס!" היא קראה, קמה במהירות ומחפשת את נעליה. "לאן??" הוא שאל בעייפות. "בית, יש לי חיים, אחים ואמא קרצייתית!" היא צחקקה ונעלה את הנעליים, מקפצת לעבר הדלת "ביי סער..!" והדלת נסגרה.

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~

"הנה את אנג'לה! תני חיבוק לסבא'לה!" קם האיש המבוגר שישב בסלון הבית. אנג'לה חייכה וחיבקה את סבא שלה, היא הבן אדם היחיד שהיא יכלה לקרוא לו נורמאלי במשפחה הזאת. אולי בגלל שהוא היחיד שהבין אותה. "כבר מאוחר אנג'י, לישון, יש לך אימון בערב!" קראה אימה מהמטבח וזאת גלגלה את עיניה. "לילה טוב סבבון "היא צחקקה ונשקה ללחיו, רצה לחדרה ונשכבת על המיטה.

26.7.2010

צ'רצ'יל היקר!

יום אהבה שמח!!

החיים שלי טובים יותר מאי פעם!

ודיאנה אוהבת אותי באמת *-*

לילה טוב צ'רצ', לילה טוב ומלא אהבה!(:

היומן נסגר, וכך גם עיניה. היא נרדמה, מחייכת כמו שלא חייכה שנים.