אני יודעת שלא הייתי פה הרבה זמן.. אבל בשביל השניים שכן קוראים כאן בכל זאת, חזרתי ^^
באתי לכאן, רק כדי לספר שאני עכשיו עובדת על סיפור, שהוא סיפור החיים שלי בעצם...
נכון, נשמע מוזר.. אני רק בת 14.. אבל עוברים דברים גם ב-14 שנים..
הרי לכל אלה שאמרו לי שאני בוגרת- בגרות מקבלים בכאב ובדמעות.
ולכל אלה שאמרו שיש לי השקפת עולם שונה- מקבלים את זה בלא פחות כאב וכוויות פנימיות.
לא כל החיים שלי צער, לא כל החיים שלי כאב אחד גדול. למרות שלפעמים אני חושבת על זה ככה.
הכרתי את אהבת חיי לא מזמן [♥], יש לי חבר הכי טוב שהוא כלכך מדהים שבא לאנוס אותו[ראר*ך*], יש לי נשמה תאומה שלהתנחל אצלה ולדבר איתה על הכל זה אחד הדברים[~!#$$#@%$^], נגמלתי מאלכוהול ואני בדרך להיגמל מסיגריות. החיים שלי יפים לא?? אוה! ומרשים לי לבקר את הקבר של מקס.. אם אני אצליח לצלם אותו, אני אעלה תמונה בפוסט מיוחד (:
אני חושבת שהתבגרתי עכשיו, אחרי הקורס משצים, אחרי כל האירועים האחרונים שהיו לי. למרות שגם קודם הייתי בוגרת לדעת כולם.
אני מרגישה טוב עם עצמי. שלווה פנימית שכזאת.
השלמתי עם הכל, וטוב לי.
אנשים, זוהי הגשמה עצמית :)