אחת על הרגל, איפה שנתקעתי בזווית המיטה של סבא וסבתא שלי כשהייתי בת 9

שלוש על הבטן, מהניתוח בשנה שעברה.

אחת בפרק כף היד במקום שנתקעה לי פעם חתיכת זכוכית גדולה (לא, לא ניסיתי לחתוך את הורידים).

שתיים קטנטנות על הפנים, אחת היכן שהיה הפירסינג בגבה בגיל 20 ואחת על השפה, מזכרת מהחתולה שהתנפלה עלי כשהייתי בת 5.  

אחת שרק רופאת העיניים שלי רואה, על קרנית העין איפה שהיתה לי דלקת מאוד מסוכנת שכמעט עלתה לי בראיה.

והרבה צלקות על הלב. כל האהבות הגדולות, האכזבות, הדמעות שנשפכו והלב שנשבר מתנקזים לכמה צלקות קטנות שמנקדות את הלב, שאף אחד אפילו לא יכול לראות.