פעם הוא אמר לי

"את תהיי אישה נפלאה בשביל מישהו"

אני ישבתי על קצה המיטה, הוא על הכורסה ליד.

דיברנו ודיברנו ופעם אחת אפילו הוא לא הביט לי בעיניים.

הרבה על הקיר ממול, הרבה על הטלוויזיה ומדי פעם על החזה שלי.

 אבל לא בעיניים.

זה היה מזמן, לפני כמה חודשים טובים,

רק כמה משפטי מפתח מהשיחה הזו נשארו בתאים האפורים. שוחים להם בים של שומדבר..

עכשיו הוא מאוד מאוד רחוק ומפלס הגעגוע יורד ויורד מאז הפגישה האחרונה.

רק שכחתי לשאול אותו איך.

איך אני אהיה האשה, הזו כי אני ממש לא יודעת.