קיבלתי את הלינק הזה במייל מחברתי X הממ... למבוגרים בלבד (תיקנתי את הלינק, עכשיו הוא עובד)
הצחיק אותי שקיבלתי דווקא ממנה את המייל הזה, משום שהנושא של גודל החזה תמיד עמד בינינו. חזיותיה שלX הו במידה A-B בעוד אני מתהדרת בקולקצית חזיות במידות C-D. אם נגדיר את זה במילותיו המדוייקות של אחד החיילים שלי, בפעם הראשונה שהוא ראה אותי על אזרחי: "כפרה עליך! וואחד ריאות יש לך!".
את היתרונות של להיות בעלת "זוג ריאות" מפותחות שכאלה לא זיהיתי בתחילת דרכן. אני זוכרת איך בכיתה ז' הבנים עמדו על מסלול הריצה בשיעורי הספורט של הבנות כדי לראות "מה קופץ אצל מי" ואצלי ברוך השם, היה מה לראות. כאשר התחביב הזה מיצה את עצמו, אימצו להם הבנים ספורט נוסף, להשפריץ מים מן הברזיה על חולצת הספורט הבהירה של הבנות . אדגיש ואומר כי חולצתי הצהבהבה לא נשארה יבשה זמן רב.
גדלתי, התבגרתי והם גדלו והתבגרו יחד איתי. הייתי עורכת להם שיחות מוטיבציה שעיקרן היה "בואו נעשה עסק, אתם תפסיקו לגדול קצת ואני בתמורה..." מעולם לא מצאתי משהו ראוי להציע לחבר'ה, אז הם המשיכו לגדול. בינתיים מצאתי להם כל מיני שימושים יצירתיים כמו מתקן להניח עליו ספר למשל (תולעת ספרים שכמוני), מקום מצויין לשמור בו כסף (והיה מקום להרבה כסף), עד שהכרתי את גל החבר הראשון שלי שהראה לי שימושים הרבה יותר מעניינים, מאשר להשתמש בהם כמגש.
וזה היה מתסכל כי כשכל חברותי קנו כל מיני חזיות חמודות עם פרחים ודנטלים, לי היו חזיות עם ברזלים ותמיכות למיניהן שעלו הון. וזה היה מתסכל כי שיעור ספורט היו סיוט. הבנים אמנים הפסיקו להשפריץ מים, אבל לרוץ 5 קילומטר כשזוג עופריך (שהיו רחוקים מאוד מלהיות במבי) מקפצים יחד איתך, זה מעיק . וזה היה מתסכל כי כל מיני גופיות קטנטנות וחולצות מכופתרות היו מחוץ לפרק. אולי מה שהיה הכי מתסכל היה שכולן היו מלאות קנאה ומעולם לא הצליחו להבין למה אני מקטרת, כי משאת נפשן של חברותי בעלות החזה הנערי היתה להתהדר במחצית החזה שהיה (ועודנו) לי.
את היתרונות כאמור, התחלתי לגלות בגיל מאוחר יותר. מישהי אמרה לי השבוע, שברגע שאת בעלת חזה גדול, לא משנה איך את נראית, בחורים יהיה עפר לרגליך. אישית אני חושבת שזו אמירה מטופשת ולא רק משום שכמות הבנים שהם עפר לרגלי היא בערך בגודל החזה של אותה בחורה. נכון, יש יתרונות מסויימים, אבל זה לחלוטין עניין של טעם. פגשתי לא מעט בחורים שנגעלים מחזה גדול ומוצאים אותו די "בהמי". מצד שני, אפילו יאיר ידידי משכבר הימים חובב גברים מוצהר, אמר לי פעם אחת לאחר שתפס תנומה על ה"כריות" שלי, שהוא מבין את החיבה הגברית לשדיים ורק בעבור זה שווה להיות סטרייט. ללבוש מחשוף ולדעת שיש מה להכניס פנימה (אולי זה יסיח את דעתם משאר החבילה..) וכו'
אני אסיים בטראומה קטנה מתקופת (איך לא) הצבא. יום אחד במהלך הקורס שעשיתי, ניגשה אלי אחת הבנות מהמחלקה ואמרה לי (איך אומרים – "לא נגענו"): "הסתכלתי טוב טוב במקלחות ורציתי להגיד לך שלך ולליטל יש את החזה הכי יפה בקורס".
אני והחבר'ה מודים לה מכל הלב.
נ.ב. פוסט מעולה מאת "האחת" בנושא.
נ.ב. 2 מישהו אולי יודע איפה ואם אפשר להשיג Pop Tarts בארץ?