אז איך שהבנתי מהדוקטור הנחמד, זה הולך ככה...
דבר ראשון אני צריכה להיות ילדה טובה ולהרכיב את המשקפיים שלי כמה שיותר.
אחר כך אני צריכה ללכת לאופטומטריסטית שתבדוק האם המספר של המשקפיים מתאים לי. לבדיקה הזו יש בונוס של טיפות אטרופין לעין,מה שהיה הסיוט של הילדות שלי. מדובר בטיפות שמרחיבות את האישונים מה שלמעשה לא מאפשר לראות טוב כמה שעות לאחר הבדיקה. מגיל שנתיים עד שנות העשרה שלי קיבלתי אותן לתוך האישון לפחות פעמיים בשנה מה שלווה בצרחות, צווחות ובכי וכמובן בהרבה שוחד בדמות להיטי הילדים של שנות השמונים.
ואם הכל טוב ויפה, המספר מתאים,המשקפיים מורכבות, אבל עין ימין עדיין תהיה ברוגז עם עין שמאל ותמשיך להסתכל לכיוון אחר לחלוטין ממנה...
ניתוח.
העניין הוא שלמעשה מדובר בניתוח כמעט קוסמטי לחלוטין. מצד אחד- לא בא לי לעבור את כל הסבל הכרוך בהרדמה שוב (הקאתי שלושה ימים ברציפות בפעם הקודמת). מצד שני כל מי שמכיר אותי יודע שהפזילה הזו מאוד מעסיקה אותי ומאוד מאוד מפריעה לי.
אני מקווה שהכל יפתר בלי ניתוח...
פינת הרשלנות הרפואית - לפני שלושה שבועות רופא השיניים שלי עשה לי סתימה באחת הטוחנות. כמה ימים לאחר מכן התחילו אצלי כאבים ואי נוחות בחניכיים. היום זה הגיע לרמה של בלתי נסבל אז הלכתי להבדק ומה מסתבר? הרופא שיניים השאיר לי "טריז" (קיסם כזה שהרופאים משתמשים בו) תקוע בתוך החניכיים מה שגרר את כל חוסר הנעימות הזה.
איך אומרים? אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
