כמה שקשה לי עם ההחלטה הזו, אני מאוד שלמה איתה.
בניגוד גמור לאופי שלי ולצורת ההתנהלות האופיינית לי, ההחלטה הזו מאוד אנוכית, אבל לשם שינוי החלטתי הפעם לדאוג לעצמי.
האירוניה היא שלמרות זאת, נראה לי שאני זו שבעיקר נפגעת ממנה ומההשלכות שלה. אבל זה רק לטווח הקצר. אני מאמינה שבטווח הארוך יותר עשיתי את הצעד הנכון.
כך או כך הייתי מגיעה לאותו מצב שבו אני עכשיו וההבדל הוא שכאן הבחירה היתה שלי. התזמון היה שלי.
חשבתי שזה יהיה חתך נקי. אבל אי אפשר לאבד את אחד האנשים הכי קרובים אליך (אם לא הכי קרוב) מבלי לדמם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
